לכבוד הפורים המתקרב ובא בואו נדבר על היין. אומנם יין לא מוזכר במצוות החג מפורשות, אך הינו חלק של משתה ושמחה וחלק ממשלוח מנות. יש חושבים גם שחייבים להביא את עצמם לידי שכרות. אומנם פסקו רבותינו: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (שו"ע או"ח סי' תרצ"ה סעיף ב), אך העיר על כך הרמ"א: "ויש אומרים דאינו צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו [מהרגלו] ויישן. ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכך גם דעת רבנים רבים אחרים, ביניהם הרמב"ם, הגר"א, הגאון ר' אפרים מרגליות, "מטה משה" (ר' משה, תלמידו של מהרש"ל), ר' שלמה גנצפריד, המאירי (על מגילה ז ע"ב), "בית יוסף", "שני לוחות הברית" ועוד ועוד. ומה עם שתיית יין מתונה, שלא גורמת לאיבוד צלם אנוש (כלומר, לשכרות) וגם לא לקלות הדעת? הרי יין היה חלק בלתי נפרד מתרבויות שונות, וגם אצלינו נאמר, ש"יין ישמח לבב אנוש". ובכן, מסתבר, שיין משפר את חילוף החומרים של הגוף, משפיע חיובית על מאזן המינרלים בגוף, עשיר בויטמינים C ו-B ומינרלים (מנגן, מגנזיום, יוד, טיטניום, קובלט, קליום, רובידיום, זרחן) שמנים אתריים, אלדהידים, אנטי-אוקסידנטים ושמנים מורכבים. אבטוציאנים, שנותנים ליין את צבעו, הינם בעלי תכונות אנטיביוטיות. שתיית 100-150 מ"ל יין ביום מאזנת את רמת הכולסטרול בדם, מחזקת את כלי הדם, נוגד להזדקנות רקמות הגוף ועוזר במניעת מחלות לב. יין אדום ישן מחמם ומשפר את הטונוס אצל אנשים מבוגרים ולפי מחקר גרמני אף מעיט את התפתחות הדמנציה (אבל יין חדש ולבן מזיקים להם). אולי בגלל זה בבורגונדי קוראים ליין לא פחות ולא יותר, אלא "חלב זקנים". גם הרמב"ם כותב, שיין מזיק לאנשים צעירים, אך מועיל לזקנים, במיוחד בתקופה הקרה של השנה. ליין גם אפקט אנטי-דכאוני ואנטי-אלרגני. יין אדום יעזור לכם להסתגל לשינויי השעון אחרי נסיעות ארוכות (כמו נסיעה לארה"ב, יפן או אוסטרליה) ולאחר הזזת השעון והנהגת שעון קיץ. ביוון העתיקה טיהרו את המים מהחיידקים ע"י הוספת יין לבן. במרכז רפואי בהונו לולו עשו מחקר שחיזק את הגישה. המחקר נעשה על חיידקי סלמונלה וחיידקי קולי. התברר, ששניהם רגישים ליין לבן בדיוק באותה מידה כפי שהם רגישים לכוהל רפואי, אבל אחרי שיין לבן מתערבב עם מיצי קיבה נוצרת תערובת הרבה יותר קטלנית עבור החיידקים מאשר כוהל רפואי. נמצא, שאם להוסיף למים יין לבן ביחס 1:2 (שליש יין לשתי שליש מים) כעבור פחות משעה המים יהיו נטולי חיידקים פתוגנים. מחקרים אחרים הראו רגישות ליין מצד וירוס ההפטיטיס A ו-5 מוירוסי השפעת. למשל, חיידקי הטיפוס מתים ביין יבש תוך כמה דקות. במילים אחרות, אם ח"ו תצטרכו להתמודד עם זיהומי מעיים אולי כדאי להיזכר ביוונים העתיקים ולנסות את שיטתם: יין מהול במים ביחס 1:2. ברפואה העממית יש מספר דברים שמטפלים בעזרת יינות שונים. כך, למשל, הקאות קשות עוצרים בעזרת שמפניה קרה, חוסר תיאבון אצל חולי שחפת וקדחת ניתן לשפר בעזרת שמפניה. יין אדום עוזר להתגבר על שפעת וברונכיטיסבמקרה של תשישות פיזית עוזרים 2 כפות יין אדום מתוק מחוזק (כמו שרי, פורט או Madeira wine). יין יבש משפר את העיכול ועוזר בבעיות חוסר ויטמינים, לאבני מרה עוזר יין לבן מחוזק (וורמוט) ולאנמיה יעזור יין אדום היפוקרטס המליץ על כוסית יין לאנשים שסובלים מנדודי שינה ונוירוזות (אך הזהיר משתיית יין מעבר לכוסית). במינונים קטנים יין מקטין את התפתחות אדנומה של פרוסטאטה אצל גברים בני 40-64 ל-6% וכן משפר בריאות כללית של הגבר. כדי לקבל מיין תועלת מקסימאלית יש לשתות אותו יחד עם הארוחה. המינון הטיפולי – בד"כ 50 מ"ל. חוץ מזה, היין חייב להיות איכותי, והאדם – בריא לחלוטין. צריכת יין העולה על 50 מ"ל ביום גורמת ל: ירידה בכושר הריכוז האטת התגובות קונטר-אינדיקציה עם מגוון תרופות שונות במינונים גבוהים היין פוגע בריאה וכן גורם לריקבון בקיבה. כל תופעות הלוואי הנובעות משימוש באלכוהול (צירוזיס, השמנה, לחץ דם גבוה, סרטן קיבה, אוסטאופורוזיס) – למרות שהנזק מהיין פחות מהנזק ממשקאות חריפים אחרים (ערק, וודקה, קוניאק וכו'). התועלת מהרכיבים החיוניים של יין מנוטרלת בקלות ע"י האלכוהול הנמצא בכל טיפה של יין. בנוסף, אל תשכחו, שהדרך להתמכרות לאלכוהול מתחילה ממינונים קטנים. תמיד. והמסקנה - אפשר לשתות יין, השאלה רק: למי, מתי וכמה. צרפתים ואיטלקים הידועים כצרכנים גדולים של יין ידועים גם כאומות בעלי האחוז הגבוה ביותר באירופה של הפטיטיס וצירוזיס כתוצאה מאלכוהוליזם והאחוז הכי גבוה של אלכוהוליסטים (10% לעומת 3%). יין לא מכיל חומרים שלא נמצאים בשום מקום אחר. ניתן למצוא תחליף הגון לכל חומר פעיל שנמצא ביין. בסה"כ בחשבון הכולל הנזק משתיית היין גובר על התועלת ממנו. אצל אנשים צעירים היין פוגע באיברי מערכת העיכול, במיוחד הלבלב וגורם לדלקות; פוגע בתפקוד הגברי, פוגע בלב, בכבד וייצור דם במח העצם. עד גיל 3 כוסית של 30 מ"ל הורגת את הילד. ביוון העתיקה החשיבו מאד את היין. היוונים חשבו שלעשות יין לימד אותם דיאוניסוס, בנו של זאוס, האל הראשי שלהם. כל שנה נעשו חגיגות לכבוד דיאוניסוס וכל מי שלא השתתף בהם נענש קשות. גם ביוון וגם ברומא השימוש ביין היה מוגבל בהתאם לגיל האדם: עד גיל 30 הוא היה אסור. לאנשים מבוגרים הוא היה מומלץ במינון מסוים. שיכרות גינו בכל הארצות בכל הזמנים. בעולם העתיק לא השתמשו ביין בצורתו הנוכחית, אלא מהלו אותו במים. מתי אסור לשתות יין כלל? נשים בהריון ונשים מניקות הסובלים מדיכאון ובעלי נטייה דיכאונית הסובלים מפנקראטיטיס הסובלים מהתמכרות למשקאות חריפים (אלכוהוליזם) הסובלים מסכרת הסובלים מטריגליצרידים גבוהים בדם הסובלים ממחלה איסכמית של הלב לאנשים שסובלים מדיסבקטריאוסיס לסובלים ממחלות כבד, כליה או בעלי כיבים במערכת העיכול לאנשים הסובלים מאלרגיות למזון מכל סוג לא מומלץ לשתות יין לאחר אכילת פירות, כי הדבר גורם לתהליכי ריקבון במערכת העיכול. כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מחליף פניה לאבחון, ייעוץ וטיפול מקצועי. ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, אבחון וטיפול בנטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, פרחי באך, צמחי מרפא, טיפולים אנרגטים. מסייעת לטיפול בבעיות וסוגיות שונות הקשורות בפיריון הריון ולידה. http://www.yaelclinic.co.il
