מי שיאזין היטב לקולות העולים בימים הללו מכיוון השמאל הקיצוני מחד וחוגים חרדיים מסויימים מאידך, יופתע לגלות עד כמה המנגינות העולות משני הכיוונים דומות. השאיפה ליצור שינוי בכל מה שקשור ב"שוויון בנטל", שאיפה שמזוהה בימים אלו עם הציר בין "הבית היהודי" בראשות נפתלי בנט ו"יש עתיד" בראשות יאיר לפיד", מוציאה מיריביהן של שתי התנועות טענות מעט הזויות. אחת הטענות שמתחילות להרים ראש בימים האחרונים, היא הטענה הקושרת בין הדרישה לשוויון בנטל ובין "הכיבוש". לחברה החרדית ולשמאל הישראלי יש כבר שנים ארוכות תכונה משותפת בולטת אחת, התלהבות מעטה מאוד מהמיינסטרים הישראלי האוהד מאוד את צה"ל. בשני הקצוות הללו, אשר מעט מאוד קושר ביניהם, לא מתלהבים ממבצעים צבאיים, ממדים, ממסדרים ומשאר סמלים מיליטריסטיים, אשר מאפיינים במידה רבה את ה"יחד" הישראלי. לאור זאת, השמאל הישראלי, בניגוד למרכז הפוליטי שהפך אמנם לשמאל מדיני במידה רבה אך ברבות מעמדותיו נשאר נאמן לאתוס הישראלי, בכלל לא ממהרים להילחם בחרדים בנושא ה"שוויון בנטל". מי שאיננו רואה בשירות בצבא ערך, איננו עושה עניין מהעובדה שמגזר מסויים הצליח להתחמק מהמטלה הלא מכובדת. אולם, מה שהתחיל במין "שיתוף אינטרסים" חיוור מקבל בימים אלו כסות אידיאולוגית חדשה. גם בקרב החרדים וגם בקרב השמאל יש מי שקושר בין הצורך שנוצר בשוויון בנטל ובין "הכיבוש". לטענתם, הצורך של צה"ל ביותר ויותר חיילים, ואי היכולת לעבור למודל שירות של צבא מנקצועי, נובע משהייתה של ישראל ב"שטחים הכבושים". לטענת אותם חוגים, אם רק תצא ישראל מכל השטחים הכבושים יתייתר הצורך בגדודים וחטיבות רבים, וניתן יהיה לשחרר בנחת משירות צבאי את כל מי שמעוניין בכך. את החבירה של נפתלי בנט ליאיר לפיד בכל הנושא של שוויון בנטל, רואים באותם חוגי שמאל וחוגים חרדיים כדרישה כמעט מגזרית. לבנט שמייצג את המתנחלים לא מספיק שהחילונים נושאים בעול נטל הכיבוש, הוא מעוניין לצרף לנטל הכיבוש גם את החרדים, אשר עד עתה לפחות הם היו פטורים ממנו. נכון אמנם שלפחות בכל הנוגע לחרדים תפיסות העולם הללו מייצגות מיעוט שולי בציבור, אשר רובו מזדהה במידה רבה עם מדינת ישראל, מזדהה באופן כמעט מוחלט עם הימין הפוליטי, ובודאי איננו שותף לדרך החשיבה הזו. אולם, מעצבי דעת קהל בציבור החרדי, פלגים קיצוניים שמקבלים במה עודפת בימים אלו, וגם פוליטיקאים שמבקשים למצוא בריתות אלטרנטיביות, גורמים לקולות הללו להיות שוליים פחות ופחות. אם ציר לפיד-בנט איננו מעוניין לדחוף את החרדים לזרועות השמאל, עליו לקחת בחשבון את ההתפתחויות הללו ולנסות לפעול להסכמה (גם אם מאולצת ודחוקה) עם החרדים בסוגיית השוויון בנטל.
