ביומן ערוץ 7 התייחס עורך הדין יורם שפטל להתנהלותו מעוררת הביקורת של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, בפרשת השופט המכה. כזכור, היועץ ויינשטיין מנע מהשטרה לחקור את השופט על אף שהתיק מונח על שולחנו כבר למעלה משנתיים, ובכל התקופה הזו ממשיך השופט לשפוט בין השאר גם תיקים של עבירות אלימות בתוך המשפחה. ויינשטיין מצידו טוען שיש לבדוק אם החקירה לא תניב נזק יותר מאשר תועלת, ולטעמו של עו"ד שפטל מדובר בהתנהלות שאינה מקובלת לחלוטין. לדבריו "מבין שלוש הרשויות, המחוקקת, השופטת והמבצעת, הרשות השופטת היא הגרועה מכולן". שפטל מציין כי בהתנהלותו מונע ויינשטיין גם לכנות את השופט כחשוד בהכאת ילדיו שכן הוא טרם נחקר באזהרה כך שהוא אפילו לא מוגדר כחשוד. לטעמו מדובר באירוע שאינו אלא דוגמא להתנהלות בלתי אפשרית של הממסד המשפטי בישראל. "זו המערכת השלטונית היחידה בישראל שכל התנהלותה היא בלתי חוקית ורומסת חוק", אומר עו"ד שפטל ומציג דוגמאות המחזקות את טענותיו. שפטל מזכיר כי החוק מחייב שופטים לשמוע ברציפות יום אחר יום את טענות הנידונים שלפניהם עד להשלמת ההליך המשפטי, אך אין ולו משפט אחד המתנהל יותר מיום אחד שמבוצע בדרך זו. שפטל קובע כי טיעונים להיעדר כוח אדם הם "הבל ורעות רוח. שטות שאין כדוגמתה", שכן אם ניתן לנהל חמישים משפטים במקביל הרי שניתן גם לנהל אותם בזה אחר זה באותו פרק זמן. בנוסף מעריך שפטל כי לו היו המשפטים מתנהלים יום אחר יום הם היו מסתיימים כמעט במחצית הזמן שכן הצדדים היו נערכים היטב ביודעם שפתיחת משפט מחייבת את סיומו המהיר, כך גם לא היה צורך לפתוח כל דיון בתזכורות מהעבר, לא היו חילופי צוותים ושופטים תכופים כפי שהם היום והמהלך המשפטי היה מסתיים ביעילות ובעיקר בהתאם לחוק. לדבריו אירוע היחס לשופט המכה אינו נדיר, והמאפיין את מערכת המשפט הישראלית הוא היותה כזו שהחוק הישראלי אינו חל עליה, "הרי אם היה מדובר באדם אחר הוא היה נחקר מזמן. אנחנו קוראים בפסקי הדין של שופטים על העקרון השוויון שבשמו רצו להרוס את המדינה ולהעניק חוק שבות לערבים, אבל כשזה מגיע אליהם אין שוויון. הם מורמים מעם". לטעמו של שפטל התנהלות זו היא שהובילה את המערכת לחוסר אמון ציבורי מרמה של 95 אחוזי אמון בראשית שנות השמונים ועד לפחות ממחצית כיום. לדבריו מדובר בתקופת דיקטטורת בג"ץ שהונחלה בידי השופט אהרון ברק. "מערכת המשפט פורעת חוק", קובע עו"ד שפטל נחרצות ומציג דוגמאות נוספות של חוקים שעליהם שופטים מדלגים. אחת הדוגמאות היא חובתם לפרסם פסק דין בתוך חודש מתום הדיונים, ואם הדבר לא מתאפשר עליהם לבקש אישור לכך באופן מנומק מנשיא ביהמ"ש בו הם משמשים ומנשיא ביהמ"ש העליון, אך בפועל דבר מזה לא מתרחש ב-99 אחוזים מהמקרים. ומדוע איש מעורכי הדין אינו תובע את בתי המשפט? כי אין פרוצדורה המאפשרת תביעה נגד ביהמ"ש. "הוא חסין מתביעות. מה שניתן הוא רק להתריע על המציאות הזו שאינה מוכרת לתשעים אחוזים מהאוכלוסייה, ואת זה אני משתדל לעשות", דברי שפטל.
