1. ברחוב החרדי מהומה. אבן מקיר תזעק ומאמר חריף בעיתון יעננה. תיכף יעברו הקלגסים ברחובות, יפרצו לתוך היכלי הישיבות, ויקרעו את הבחורים מהסטנדרים היישר לעבודת הצבא. בתלמודי התורה יושבים הילדים ואומרים תהילים, מבקשים להינצל מגזירותיהם של בנט ולפיד. אימהות מזילות דמעות על הגורל האכזר הצפוי לכאורה לבניהן, אשר יגוייסו לעבודת הצבא. מי שמסתכל על כל ההיסטריה הזו מן הצד, משתומם ולא מבין על מה החשש הכבד כל כך. רק מי שמצוי בספרות הילדים החרדית מבין עד כמה החשש מגיוס לצבא מוטמע עמוקות בנפש הציבור החרדי. דורות של ילדים חרדים התחנכו על ברכי הסיפורים על הילדים הקנטוניסטים שנחטפו לעבודת צבא הצאר, וחזרו לביתם, אם בכלל, לאחר עשרות שנים בהן הועברו על דתם. התחושה הרווחת כיום ברחוב החרדי היא שימי הקנטוניסטים חוזרים כאן ועכשיו. חוסר הפרופורציות, המאפיין את העיתונות החרדית הרשמית והבלתי רשמית גם בימים כתיקונם, גורם לרמות החשש להרקיע שחקים. התוצאה של החששות הכבדים בציבור החרדי היא התקפדות ומתקפה. חברי הכנסת החרדים מתבטאים בימים האחרונים בחריפות יוצאת דופן נגד הציבור הדתי לאומי אשר הפך לשק החבטות, ושוכחים את היום שאחרי. החל מאיומים חסרי שחר לגלות "איפה הכסף" בהתנחלויות ובישיבות ההסדר ועד להבטחות לשמאל לתמוך בפינוי התנחלויות. יתכן בהחלט שתוך כמה חודשים יבינו החרדים שלא כצעקתה, אולם את הנזקים שההתבטאויות הללו גורמות למערכת היחסים בין המגזרים יקח זמן רב הרבה יותר לתקן. 2. החזית המשותפת של בנט ולפיד גייסה לאחרונה שחקן חיזוק, שאול מופז, וזאת במטרה לתת תוקף מוסרי לדרישות המשותפות של השניים. יצירת גוש של 33 מנדטים מול 31 המנדטים של הליכוד ביתנו יוצרת אצל נתניהו ובכירי הליכוד תחושת איום, וחשש מכך שהקואליציה הבאה תהיה קואליציה לא יציבה. אלא שהליכודניקים שוכחים שתי אמיתות פשוטות עד למאוד. ראשית, החזית בנט-לפיד היא בעיקרה חזית אד-הוק, לצורכי מיקוח במו"מ הקואליציוני. השניים אמנם חולקים תפיסות דומות בשורה של עניינים אזרחיים, אולם מפלגותיהם מורכבות מאישים שלא יוכלו להוות חזית אחת לאורך זמן. בנוסף, גם לפיד וגם בנט, שבתקופה הזו נותרים עדיין חזקים בסקרים, נהנים במידה רבה מההמשך האווירה שהביאה אותם לתוצאות הטובות מאוד בבחירות האחרונות. שתי המפלגות הללו תצטרכנה לעבוד קשה מאוד על מנת לשחזר את ההישג וכלל לא בטוח שהן תהיינה מעוניינות בבחירות מהר כל כך. 3. הדד ליין כעת הוא ברור, מוצאי השבת הבאה, אין מועד ב' ואין זמן פציעות. אם עד מוצאי השבת הבאה לא ירכיב נתניהו ממשלה תיכנס המערכת הפוליטית לתהליך שסופו עשוי להיות בחירות חדשות. בשלב זה מי שמפחד יותר מכולם מבחירות חדשות הוא נתניהו, שהסיעה המשותפת בראשה הוא עומד נחלשת לאחרונה בסקרים עוד יותר ממה שנחלשה בבחירות האחרונות. דווקא לפיד ובנט זוכים בסקרים לעלייה מסויימת, אלא שגם שניהם יודעים שמערכת בחירות חדשה עלולה לטרוף את הקלפים. כעת נוצר מצב שבו ברור כמעט לחלוטין מה תהיה הקואליציה הבאה והדבר בהיחיד שנותר לברר הוא כיצד יתחלקו התיקים. נתניהו, שמפחד למצוא את עצמו במיעוט בממשלתו ובעימות עם חברי סיעתו, מעוניין להשאיר בידיו כמה שיותר מוקדי כוח. בנט ולפיד לעומתו זקוקים לתיקים בכירים, כל אחד מסוג אחר, על מנת להיות בטוחים שיוכלו לשמר את הישגיהם גם בבחירות שיבואו עלינו לטובה בעוד כארבע שנים ואולי פחות. משחק התיקים הוא משחק לא פשוט וההכרעה בו תתקבל כאשר אחד מהצדדים ימצמץ. בשלב זה מוקדם עדיין להעריך מי יהיה הממצמץ הראשון, אך סביר להניח שזה יהיה נתניהו, בימים אלו יש לו הרבה יותר מה להפסיד.
