1. אם יאיר לפיד אכן יהיה שר האוצר, והבוקר נראה שכך יהיה, הוא יקבע ככל הנראה תקדים היסטורי. בתולדות ממשלות ישראל כבר היו שרי ביטחון או חוץ שלא ממפלגת השלטון, שר אוצר שלא ממפלגת השלטון עוד לא היה. קפלן, אשכול, ספיר, שרף ורבינוביץ' היו שרי האוצר עד המהפך, כולם ממפא"י שהפכה למפלגת העבודה. גם לאחר המהפך נשמרה המסורת הזו ושרי האוצר היו כולם מהליכוד, העבודה ו"קדימה" בהתאם למפלגה שהיתה באותה העת בשלטון. זה לא מקרי. שר האוצר, יותר מכל שר אחר, זקוק לגיבוי פרלמנטרי שוטף לפעולותיו. אין כמעט שר שמשרדו מגיע לכנסת באופן כל כך שוטף על מנת לקבל גיבוי לפעולותיו כמו משרד האוצר. היכולת להפעיל את הקואליציה על מנת שתשתף פעולה עם רצונותיו של שר האוצר היא תנאי להצלחתו של השר בתפקיד. נדמה שיאיר לפיד יודע שזה המצב ולכן הוא לא הסתער, בלשון המעטה, על תיק האוצר. כעת ניתן לקוות, לטובת כולנו, שהתקדים הזה לא יסתבר כטעות אסטרטגית. 2. במובן אחד לפחות לפיד לא יהיה שובר מסורת אלא דווקא ימשיך מסורת ארוכה ולאו דווקא מפוארת. במדינת ישראל נהוגה שיטה קואליציונית, במסגרתה הממשלה איננה ממשלת מומחים אלא ממשלת פוליטיקאים. אין קשר בין הידע המקצועי אותו רכש אדם ובין התיק עליו הוא מופקד. המחשבה היא שהדרג המקצועי במשרד הוא המופקד על הצד המקצועי ואילו השר מביא איתו למשרד את כישוריו הפוליטיים ובעיקר את שכלו הישר. אולם למרות זאת נדמה שברור לכל, כי ישנם אנשים שניסיון חייהם הכשיר אותם לקבל תפקידים מסוימים יותר מאשר אחרים. כך מקובל היה למנות למשרת שר המשפטים עורך דין ולמשרת שר הביטחון אישיות בעלת ניסיון בשטח זה, גם אם לא ניסיון צבאי מובהק. אולם, בעשורים האחרונים החלה להתפשט במערכת הפוליטית תופעה חדשה, מינוי שרים דווקא לתפקיד שאליו הם לא מתאימים. כך היה כאשר החליט אריאל שרון למנות את בינימין נתניהו דווקא לשר האוצר ולא לשר החוץ, אז אגב התברר שכישוריו של נתניהו רחבים יותר ממה שהעריך שרון בתחילה. הדוגמה המובהקת מכל הדוגמאות היא מינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון בממשלת אולמרט, מינוי שנחשב היום לבעייתי מעט פחות ממה שנחשב בעבר ועדיין לא נרשם כהצלחה, לכל הדעות. 3. לתפקיד שר האוצר דרושים למעשה 4 כישורים מרכזיים. האחד, ניסיון חיים עשיר מספיק ושכל ישר. השני, ניסיון פוליטי משמעותי שיאפשר לשר לפעול בשדה הפוליטי לקידום האג'נדה בה הוא מאמין. השלישי - ניסיון מסויים בשטח הניהולי שיסייע לו ברתימת הפקידות הבכירה במשרד לדרכו הכלכלית. הרביעי, גב פוליטי משמעותי ויציב. ליאיר לפיד יש ניסיון חיים מסויים, אולי אפילו עשיר מספיק, שכל ישר ככל הנראה יש לו, מה שמסביר את ההישג הלא מבוטל שהשיג בראש מפלגתו בבחירות הקרובות. אולם, בכל הנוגע ליתר הכישורים כלל לא בטוח שלפיד אכן מחזיק בהם. הניסיון הפוליטי של לפיד הוא שילוב מיוחד של ניסיון מרשים מאוד ודל מאוד. מחד עשה לפיד מה שאיש לא עשה לפניו. בנה מפלגה מאפס והביא אותה ל-19 מנדטים בתוך מערכת בחירות אחת בלבד. מאידך, זה כל מה שלפיד עשה במערכת הפוליטית. נסיונו הפרלמנטרי למשל שואף לאפס מוחלט. אגב, ניסיון פרלמנטרי איננו שווה בהכרח לניסיון כח"כ. לחברי כנסת כדוגמת מאיר כהן מ"יש עתיד" ואורית סטרוק מ"הבית היהודי" יש לא מעט ניסיון פוליטי-פרלמנטרי למרות שזו הכנסת הראשונה שלהם. לפיד לעומת השניים הללו לא חרש מעולם את מסדרונות הכנסת במטרה להוביל מהלכים משמעותיים. גם בשטח הניהולי קשה לראות אצל לפיד ניסיון מרשים. כתיבת טורים מחייבת ניהול של מחשב ומקלדת. גם הניסיון המסוים בשטח הניהול בטלויזיה שרשום ברקורד של לפיד הוא ניסיון דל מאוד. בקדנציה האחרונה עמד בראש משרד האוצר שר עם ניסיון ניהולי דל והתוצאות ניראו מייד. כמות הלכלוך שיצאה ממסדרונות משרד האוצר החוצה בקדנציה האחרונה היתה בלתי סבירה בעליל. השערוריה האחרונה של הדחת המשנה לממונה על התקציבים היא רק חולייה אחת בשרשרת. ולבסוף, הגב הפוליטי של לפיד הוא גב שעדיין צריך הוכחה. מפלגות כדוגמת "יש עתיד" נטו במהלך 37 השנה האחרונות, מאז הפציעה בשמי חיינו ד"ש, להתפוררות מוקדמת מאוד. עמידה בראש מפלגה של 19 מנדטים איננה דבר של מה בכך, השאלה הגדולה היא האם מספר המנדטים מתורגם גם למספר אצבעות ממושמעות בכנסת ובועדות. את היותו של לפיד שר האוצר הראשון שלא ממפלגת השלטון כבר הזכרנו למעלה, וזו גם כן תהיה משוכה לא קלה שאותה יאלץ לפיד לעבור. 4. מכל הסיבות הללו ברור גם מדוע נפתלי בנט לא צריך להצטער יותר מידי שתיק האוצר לא נפל בחלקו. מכל שרי האוצר שקמו לישראל ב-35 השנים האחרונות ישנם רק 2 שלא ניזוקו באופן משמעותי. הראשון הוא שמעון פרס (שניזוק במידה מסויימת אך הנזק לא היה אנוש) והשני הוא בנימין נתניהו (שניזוק בטווח הקצר אך הרוויח מאוד בטווח הארוך). כל היתר נקברו פוליטית, פשוטו כמשמעו, במשרד האוצר. את זה יודעים גם בליכוד, גם אצל לפיד וגם בבית היהודי. הפעם נעצר ככל הנראה גלגל הרולטה אצל לפיד, נותר רק לראות מה יגרום התפקיד לו ולמפלגתו.
