בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס פרופ' אריה קצוביץ' לדמותו של הוגו צ'אבס, מנהיג ונצואלה שמת בשבוע שעבר, כפי שהיא מתקבלת בעיני אזרחי ארצו. לדברי פרופ' קצוביץ', איש החוג ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית, מתמחה ביחסים בין לאומיים באמריקה הלטינית ועולם שלישי, הבכי והנהי שנראה מעל מסכי הטלוויזיה ובערוצי התקשורת האחרים הנו בכי אמתי וכן. לדבריו אין לדמות את הבכי הזה לבכי שליווה את מותו של מנהיג צפון קוריאה לפני חודשים אחדים. פרופ' מציין בדבריו כי על אף הביקורת על דמותו השנויה במחלוקת של צ'אבס ביחס למדיניות החוץ שלו ויחסו למערב ובראשו ארצות הברית, הרי שבניהול מדיניות פנים חולל צ'אבס מהפך של ממש כאשר מיד עם עלותו לשלטון הפנה משאבים כלכליים נרחבים לטובת רווחה, חינוך ושירותים נוספים שסייעו לצמצם את הפערים החברתיים הגדולים בארצו, פערים שגם אם נותרו רחבים הם עדיין רחוקים מהמציאות כפי שהייתה לפני תקופת כהונתו. "המצב הכלכלי לא לגמרי השתפר ויש הרבה שחיתויות אבל הוא השקיע בעניים", אומר קצוביץ' המשוכנע שרבים מהמבכים את לכתו זוכרים לו את פעולותיו אלה למענם. באשר לזהות מחליפו סבור קצוביץ' כי מוקדם מדי לקבוע שכן לא נראה באופק אדם בעל כריזמה ויכולת סחף כזו של צ'אבס. במציאות שכזו יתכן וסגנו ימשיך בכהונתו ויתכן שדווקא יו"ר האופוזיציה, אדם בעל רקע יהודי במשפחתו, יקבל את המושכות לידיו. פרופ' קצוביץ' מציין כי עמדותיו של יו"ר האופוזיציה בוונצואלה שונות בתכלית מאלה שהציג צ'אבס כלפי ישראל, ולנוכח הפערים הקטנים בהם ניצח אותו צ'אבס לא מן הנמנע שהוא יהיה זה שיזכה בכהונה. להערכתו השנאה לישראל אינה אלא כזו שיש לראותה בפרמטר העימות עם ארה"ב, כלומר בהחלט יתכן ובקונסטלציה פוליטית וציבורית כזו או אחרת ישובו ימי העבר של הקשר בין ישראל לונצואלה. על מנהיג האופוזיציה המדובר מוסיף קצוביץ' ומציין כי סבתו שרדה את השואה, ולצד היותו נוצרי הוא מעולם לא התכחש לקשר זה שלו לעם היהודי. בהתייחסו להחלטה לחנוט את גופתו של צ'אבס ולשמרה בארון במוזיאון, אומר פרופ' קצוביץ' כי אמנם מדובר בבקשה המוצגת כבקשתו של צ'אבס עצמו, אך בהחלט יתכן ומאחוריה עומדים ממשיכיו הפוליטיים המבקשים לשמר את האהדה כלפיו בציבור, ולהציג את עצמם כממשיכי דרכו בעיני האזרחים.
