"אני מצר על עזיבת שטייניץ את האוצר", כך פתח היום (שני), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הסקירה הכלכלית המסכמת של שר האוצר. גפני הודה לשטייניץ, "על החברות האישית בינינו, למרות כל הקשיים, מעולם לא היתה מריבה בינינו". שר האוצר קרא לחברי ועדת הכספים בקדנציה הנוכחית "לשתף פעולה עם שר האוצר הבא למען הכלכלה הלאומית. "הדבר הכי חשוב: צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. זה היה ונשאר האתגר מס' 1 בישראל בדומה לאירופה וארה"ב". גפני רמז לבאות, "נהיה אופוזיציה רצינית שלא תפקיר את אזרחי ישראל לגחמות של העשירים". בתום הסקירה, שטייניץ הגיש שי לגפני כהכרת תודה על שיתוף הפעולה. גפני פנה לשטייניץ, "כפי הנראה אתה עוזב את תפקידך ואני מצר על-כך. גם אני נפרד מתפקידי וגם מהליכוד". בשבחו את שר האוצר אמר, "שטייניץ נכנס לתפקידו באמצע שנת תקציב, כשברקע משבר כלכלי עולמי קשה וצפי של ירידה בצמיחה וגידול ניכר באבטלה, חשש ממשבר דומה לשנות ה- 20', שהבנקים ושוק הוון יפלו. בפועל, כל התחזיות הפסימיות התבדו. האבטלה ירדה, צמיחה גבוהה. לא רק לא קריסה אלא הצלחה יוצאת דופן בהשוואה עולמית. הפחתנו מס הכנסה למעמד הביניים, סייענו בהורדת תעריפי המים לנכים ולנזקקים ועשינו עוד צעדים רבים לטובת הציבור. אני מצטער שלא נמשיך לעבוד יחד על הנושא הכלכלי, אבל אני מתכוון להמשיך לפעול למען החברה הישראלית מהאופוזיציה. מודה לך על החברות האישית בינינו, למרות כל הקשיים, מעולם לא היתה מריבה בינינו". שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ (ליכוד) אמר "זו היתה הכהונה, אולי הארוכה ביותר של שר אוצר בישראל וגם הכי סוערת נוכח המשבר הכלכלי הפנימי והגלובלי הקשה ביותר שפקד את העולם. חרף המשבר הקשה הצלחנו להביא את ישראל לחזית ההצלחה הכלכלית בהשוואה עולמית". שטייניץ השיא עצה לשר האוצר הבא: "יצטרך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. הכלכלה הלאומית שלנו נמצאת סה"כ בדינמיקה טובה בהשוואה למדינות המערב. לעומת זאת, התקציב הבא הוא לא פשוט, כי ייעשה בו קיצוץ של מיליארדי ₪. הממשלה והכנסת יצטרכו לבחור בחיים לא קלים לממשלה על-מנת שהכלכלה תמשיך לפרוח, במסלול של צמיחה והשקעות ובגידול של מקומות עבודה. ריסון תקציבי אך דגש על מנועי הצמיחה. הדבר הכי חשוב: צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. זה האתגר הכי חשוב, זה מה שהנחה אותנו ב- 2009, זה האתגר באירופה ובארה"ב וזה האתגר שהיה ונשאר בישראל. אין דבר חשוב מזה. אין אבטלה נמוכה עם צמיחה שלילית" שטייניץ סקר את כהונתו, "הצבנו 4 מטרות: להפוך את ישראל למדינה הראשונה במערב שעוברת לתקציב דו-שנתי, לאחר 10 שנים להביא סופסוף לקבלתה של ישראל ל- OECD, לעשות רביזיה בחלקה של המדינה והחברה בחלקן במשאבי המדינה: ועדת ששינסקי ומטרה רביעית, לעשות רפורמה כלכלית בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון, בפנסיה, בהכנת התקציב. רפורמה משמעותית לאחר 62 שנה, כיום 65 שנה מאז קום המדינה". בהתייחסו לשנים הבאות הציע השר, "לשמור על שלושה דברים מרכזיים: על תקציב דו-שנתי, כולל שיפורים בפרקטיקה שלו, לשמור על מדיניות של עידוד ההשקעות כדרך של התמודדות עם המשבר, בעיקר השקעות מוטות ייצוא וכן לשמור על הדינמיקה של התייעלות בתקציב הביטחון, עקב משקלו הכה גדול בכלכלה הלאומית". שטייניץ הציג נתונים שונים ביניהם, "מעבר מצמיחה שלילית של 2.4%- בתחילת 2009 ל- 3.1%+ בסוף 2012, מעבר מהשקעות של 5.1%- ב- 2009 ל- 38.1%+ במצטבר בין 2010 ל- 2012. יחס החוב תוצר השתנה מ- 79.4% בסוף 2009 ל- 73.8% בסוף 2012 ובדירוג האשראי; העלאת הדירוג של ישראל ל- A+ "המדינה המערבית היחידה שהדירוג שלה עלה בתקופה זו ולא ירד. שיעור הצמיחה המצטבר מ- 2009 לסוף 2012: 14.7%+ כאשר רוב מדינות המערב נעות בין אחוזי צמיחה בודדים לצמיחה שלילית, בנוסף, גידול משמעותי מצטבר בהשקעות בשיעור של 31.4%, צמיחה לנפש של 5.2%". שטייניץ הציג נתונים מרשימים גם בשוק העבודה, בשינוי בשיעור האבטלה מ- 9.5% ב- 2009 עם תחזית של 12% - 15% אבטלה ב- 2010 ל- 6.5% אבטלה בינואר 2013. שיעור השתתפות בשוק העבודה שנע מ- 76.7% ב- 2009 ל- 78.6 בסוף 2012. חברי הכנסת כולם, הודו לשטייניץ "על כהונתו המוצלחת מבחינת הכלכלה" אך רובם מתחו ביקורת על התחום החברתי ועל הגירעון "הבלתי סביר". ח"כ עמיר פרץ (התנועה) אמר כי צריך לבדוק, כיצד למרות כל נתוני המאקרו המרשימים, האזרח מן השורה לא חש בהצלחה הכלכלית. אולי יש בעיה בחלוקת המשאבים, מדוע ההצלחה לא מחלחלת אל האזרחים" ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) צין כי "נשאלת השאלה כיצד המעמד העובד הלך ונחלש, כיצד זוגות עובדים נאלצים לבקש סיוע מהרשויות?" ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) ברכה את השר שטייניץ על הישגיו ועל "שלקח על עצמו תפקיד כפוי טובה. בכוונתי להעביר את המלצותיך לשר האוצר הבא. יש לבדוק את נושא הפערים בחברה, חרף ההישגים הכלכליים". שטייניץ השיב לח"כים ואמר כי "ההצלחה הכלכלית כן מחלחלת למטה, אף אם בקצב איטי. לגבי התקציב הדו-שנתי זכה לתשבחות בינלאומיות ומדינות רבות במערב שוקלות ליישמו, כמובן שיש לבצע התאמות ושינויים בדינמיקה, בעיקר בנושא תחזית ההשקעות".
