לעתים, ילדינו מתבגרים ומפתחים עמדות רוחניות שרחוקות מאוד מאלו של הוריהם. יש ומתגלות עמדות ואמונות שמעציבות או מרגיזות את ההורים. יתכן ומדובר בעמדות שונות בתכלית (לעומת עמדות ההורים) ביחס למדינה או לצבא; ביחס שונה מאוד כלפי חילונים או חרדים; ביחס ללימוד תורה, עבודה ואפילו תרבויות מזרח או ביטויי ניו-איג' למיניהם. יש והפער בין הורים לילדיהם נוצר אף בדרכי עבודת ה' (הילד נהיה ברסלבר או חב"דניק וההורים ממש לא, וכן הלאה). הרב יונה גודמן טוען כי בכוחם ומחובתם של הורים לחנך את ילדיהם להשקפת עולם יהודית שלפי דעתם היא הנכונה (כמובן, אם לאחר מעשה הם בוחרים בדרך הלכתית אחרת – יש לכבדם). נותרה רק שאלה קטנה: איך עושים כן? האם נקרא לילד לחדר ונקיים שיחה רשמית על השקפתנו? האם נקיים "ערב עיון" משפחתי? לדעת הרב יונה, בעת שמסביבנו מתקיים סופרמרקט של דעות ותפיסות חיים מפתות – ישנם כלים יום-יומיים פשוטים שהורים יכולים וצריכים לגייס כדי לסייע לילדם לפתח השקפת עולם יהודית בריאה. לדבריו, מוּדעות של הורים, בצד הסתייעות באירועים חדשותיים, יכולים למשל לתרום ליכולת של הורים לכוון את ילדיהם בצורה טבעית ונוחה.
