את השיחה הזו בינינו דחינו משעה לשעה. נראה שרק נכנסת ואתה כבר עסוק מעל לראש. מה הסוגיות הבהולות ביותר שאתה מטפל בהן? "העיסוק הדחוף ביותר היה בנושא כהונת הרבנים הראשיים. עמלנו כדי להעביר את החקיקה להארכת כהונתם בארבעה חודשים. כעת, אמנם עדיין לא הוכרע אם לקבל את חוק הכהונה השנייה, שמכונה 'חוק הרב עמאר', אך בכל מקרה צריך להתחיל בהליכי הבחירה, להקים ועדה מכינה שאמורה לסדר את הבחירות, לקבוע את מרכיבי האסיפה של 150 הבוחרים, את הליכי הבחירה, הפרסום בעיתונות וכו'. בנוסף לכך, קיימת סוגיה אבסורדית והיא האחריות על המקומות הקדושים. השר לביטחון פנים ושר התיירות אומרים לי לקחת אחריות ולטפל בנושא, אבל אני לא יכול בלי תקציב ובלי החלטות הכרחיות בנושא. כמו כן, קיימים גם לא מעט עניינים לטווח הארוך והבינוני". מה עמדתך האישית בסוגיית 'חוק הרב עמאר'? "עדיין לא גיבשנו עמדה סופית בסיעה. עמדתי האישית היא שאינני אוהב שינויי חקיקה סמוך לבחירות. זה נראה לא טוב. אמרתי את הדברים גם לחבר הכנסת אלעזר שטרן שהציע יחד עם השר הרב פירון להגדיל את האסיפה הבוחרת ל-200 איש, שרבע מהם יהיו נשים. אמרתי להם שמבלי להיכנס לגופו של חוק, אם הוא נכון או לא, כשמשנים את חוקי המשחק סמוך לפתיחתו זה לא ראוי ולא נכון. אולי יהיו אילוצים ובסופו של דבר נעשה זאת, אך זו עמדתי העקרונית". חילופי משמרות במשרד הדתות פלאש 90 כמי שניהל את בתי הדין הרבניים אתה מתכנן שינויים גם בתחום הזה? "בתי הדין הרבניים נשארו באחריות משרד המשפטים. עם זאת, הדבר מעסיק אותי. יש הרבה מה לשפר ולייעל. אשב עם שרת המשפטים ואני מקווה שהיא תסכים לשמוע רעיונות והצעות לשיפור. אחת הדוגמאות היא הצורך לטעמי לשנות את המציאות שבה נשיא בית הדין הרבני הוא אחד הרבנים הראשיים. המציאות הזו לא טובה לבתי הדין. רב ראשי זה תפקיד שואב, עם הרבה אילוצים ותחומים שיש להיות קשוב אליהם ולהשיב להם. רב ראשי שהוא גם נשיא בתי הדין לא יכול לעסוק רק בתחומו, כך שהמשאבים המוקדשים לבתי הדין אינם מספקים. ראש בתי הדין צריך זמן לבחינת השטח, לישיבה עם דיינים, לעסוק במינהל שיפוטי, חקיקה, השתלמויות ועוד. נכון להפריד בין שני התפקידים". הזכרת בראשית הדברים את בחירת הרבנים הראשיים הבאים. איך מתכוונת הציונות הדתית לבחור את המועמד שלה לתפקיד? "התחיל לטפל בכך הרב דרוקמן. הוא כינס את זקני רבותינו כדי למצוא מנגנון מתאים. הוחלט להמתין עד לסיום הרכבת הקואליציה, וכעת צריך להמשיך. אני מעריך שבימים הקרובים אפגש עם הרב דרוקמן ואשמע את תכניתו. העמדה העקרונית האישית שלי היא שמי שיכריע הם זקני רבותינו. כל דרך שיחליטו הם תהיה מקובלת עליי, כדי לבחור את המתאים ביותר ובעל הסיכויים הרבים ביותר". אתה נכנס למשרד גדוש באנשי המפלגות החרדיות שמאוד כועסות עליכם. אין חשש שתגלה חוסר שיתוף פעולה? "אני לא חושב כך. נפגשתי עם האנשים. אלו אנשים טובים שרוצים לעבוד. מניסיוני כל אדם בא לעבודה כי הוא רוצה ליהנות בה ולתרום בה לעם ישראל. אני מאמין בבני אדם ובטוח שהם יירתמו ויסייעו. הדברים מזכירים לי את ימיי הראשונים בבתי הדין הרבניים. הגעתי כבחור צעיר עם כיפה סרוגה והסתדרנו. היום חבריי הטובים ביותר הם בני המגזר החרדי". איך בכוונתך להתמודד עם הדרת הסרוגים מתפקידים בכירים כדיינים, רבנים, ראשי מועצות דתיות וכו'? "זו אכן סוגיה לא פשוטה, חלק מהעניין שיש לטפל בו. יש לנו אנשים ראויים וצריך שיהיו לנו אנשים ראויים נוספים. לבית היהודי יש נציג אחד בוועדה למינוי דיינים, ואני מאמין שנוכל לשתף פעולה עם חברי כנסת ואנשי המערכת כמו הרבנים הראשיים ורבני ערים. יוקמו ועדות בחירה ונוכל לקדם את העניין. אגב, בנושא רבני הערים, לתפיסתי צריך להעביר את כובד המשקל לרבני הקהילות. למעשה ההשפעה על הציבור היא יותר של רבני הקהילות מאשר של רבני הערים שנפגשים פחות עם הציבור הרחב. אני רוצה לבנות מודל שבו רב קהילה יקבל תקציב מהמדינה כך שיוכל לעמוד לרשות קהילתו, שרבני הקהילות לא יעבדו בהתנדבות או תוך צורך בעבודה שנייה כדי להשלים את השכר המועט שהם מקבלים". אם הייתי מדבר איתך לפני ארבעה חודשים היית מאמין שתשב בממשלה אחת עם ציפי לבני בעוד אלי ישי וליצמן יהיו בחוץ? "לא חשבתי שהדברים יקרו כפי שקרו, אבל מסתבר שנפלאות דרכי הפוליטיקה. נוצרה קואליציה לא צפויה, אבל צריך לקחת את המיטב והמרב מכל דבר. הייתי שמח שגם המפלגות החרדיות היו בממשלה ואולי הדברים עוד יקרו בעתיד. מהלך כזה ייתן תחושה טובה יותר". בן דהן עם הח"כים החרדים פלאש 90 גם בציונות הדתית נשמעו דברי ביקורת על הישיבה בממשלה בלי חרדים. בין המבקרים היו גם רבנים. נפגשתם איתם? הרגעתם את החששות? "אני חייב לומר שלא רבים היו במבקרים ובחוששים. מבחינתנו עשינו את המרב, וצריך לזכור שמי שעליו מוטלת האחריות להרכבת הממשלה הוא ראש הממשלה. רובם המוחלט של אנשי הציונות הדתית מבינים שנקלענו למציאות פוליטית שלא בחרנו בה. נתניהו רצה להקים קואליציית חרדים-לפיד. בימים הראשונים של המשא ומתן הוא אמר להם שזו כוונתו, והם לא מצאו לנכון להזדעק ולהודיע שלא ייכנסו בלי הבית היהודי. היחיד שאמר זאת היה יאיר לפיד. אם הם היו אומרים זאת, הדברים היו באים על מקומם בשלום. ליצמן ופרוש הגיעו לפגישה עם בנט רק בשלב מאוחר יותר". הציבור החרדי לא רואה זאת כך. הח"כים יצאו מהמליאה בקריאות "הודי לא מגרש יהודי". גפני הודיע שיתנגדו לכל מה שהבית היהודי יציע. "יש שאוהבים להתלהם. אני מקווה שהם יירגעו. זו לא דרך, אבל האמירה הזו "יהודי לא מגרש יהודי" מפי מי שישבו בקואליציה של שרון והביאו לגירוש מוזרה לי. קצת ענווה. אנחנו זוכרים את התמיכה שלהם שאפשרה גירוש של עשרת אלפים איש". כעת קיים סיכוי שבמשבר קואליציוני שיהיה בשל סוגיות מדיניות אתם תצאו והם ייכנסו עם תחושת נקם, במירכאות או בלעדיהן. "אני מופתע מהאמירות האלה שהם לא יהיו בעד ענייני ארץ ישראל. מצוות יישוב הארץ היא מצווה מדאורייתא. כך קבע הרמב"ן. מה, המצווה הזו קיימת רק אם נמצאים בקואליציה? אולי מחר יחליטו שמחללים שבת כדי לנקום בבית היהודי. זה מוזר לי מאוד". ומה לגבי הסיכוי להבנות מדיניות עם יש עתיד? "אני מקווה שנגיע להסכמות איתם גם בנושא המדיני. גם אנחנו וגם הם מבינים שהסיכוי לקידום הליך מדיני, לאור ניסיון העבר, הוא קלוש. לא צפויה התקדמות כלשהי מול אבו מאזן, ואכן הסכמנו שינוהל משא ומתן מתוך היכרות עם הניסיונות למשא ומתן בעשרים השנה האחרונות וההבנה שהרבה לא ייצא מזה". בסופו של דבר יש לחרדים מה לחשוש מהשינויים הצפויים? "אני חושב שלא. בסך הכול אנחנו במציאות שלא תלויה בנו. בג"ץ ביטל את חוק טל ובלית ברירה אנחנו צריכים להציג מתווה חדש. אי אפשר להתעלם ולומר שלא רוצים כלום. אני מאמין שהמתווה החדש שומר על יציבות הישיבות. אין מציאות של סגירת ישיבות או של צבא שייכנס לישיבות וישלוף משם אנשים. בנוסף לכך, זו הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל מכריזה על לימוד התורה כערך ומעניקה ללומדי התורה פטור. לימוד התורה שלהם עצמו ייחשב לשירות לאומי".
