חג הפסח הוא היום בו פרץ מרד גטו ורשה. השנה, במלאת 70 שנה למרד זה, הגדול ביותר של יהודים מול הנאצים, שוחחנו עם פרופ' משה ארנס על המרד המושתק של הארגון הצבאי יהודי (אצ"י), הפלג הימני של יהודי הגטו. בראשית דבריו מציין פרופ' ארנס כי לא כולם הפנימו את המידע שנחשף אודות מאבקם הקשה של אנשי האצ"י. "חלק עדיין בתהליך של הפנמה וחלק מסרבים להפנים", הוא אומר ומזכיר את המחלוקות שליוו את הגטו גם כאשר אלפים מיושביו נשלחו למוות בטרבלינקה. ארנס מציין כי המחלוקות נסובו על סוגיות שהיו רחוקות מהמאבק האמיתי מול האויב האמיתי. בין השאר מדובר במחלוקת על רצח ארלוזורוב, הגדרת תלמידיו של ז'בוטינסקי כפשיסטים ורוצחים והשאלה אם נכון להתחבר אליהם גם אם מחזיקים בתפיסה סוציאליסטית. "כשהגיעה השעה שבה רצו להתארגן ולהילחם היו שני ארגוני שמאל שלא רצו קשר עם אנשי ז'בוטינסקי", מספר ארנס. אחד הלקחים המשמעותיים של מחקרו הוא החובה להציג את האמת כפי שהיא מבלי לאפשר למניפולציות פוליטיות לעוות את התיאור ההיסטורי. הוא מזכיר שעיקר הקרב בגטו נוהל על ידי אנשי בית"ר בראשותו של פאבל פרנקל, אך בשנותיה הראשונות של המדינה היו רק ניצולים מקרב אנשיו של אנילביץ' כדי לספר על המרד, בעוד מאנשיו של פרנקל לא נותר איש, וכך עוצבה התודעה סביב המרד כאילו נ עשתה אך ורק בידי אנשיו של אנילביץ' שארנס מקפיד שלא לזלזל בתרומתו ובמסירותו. "יחס שכזה נמשך גם ביחס שבו ביקשו לדחוק את תרומתם של אנשי המחתרות להקמת המדינה. כיום היחס השתנה ונותנים את מלוא הכבוד לכל מי שתרם להקמתה", אומר ארנס. לשאלה כיצד בכל זאת הגיע המידע אודות מאבקם של פרנקל ואנשיו, מספר ארנס כי המקור היה תיעוד מפורט ומצמרר של הגנרל הגרמני שהרס את הגטו, "אותו גנרל שהיה בהמה שרדף יהודים כאילו היו עכברים והתפאר במספר היהודים וכתב דו"ח יומיומי על הלחימה מול היהודים. הדו"ח התפרסם במשפט נירינברג שבו הוא היה אחד הנאשמים". מתוך דו"ח זה התברר שעיקר הלחימה הייתה בכיכר שבה לחמו פרנקל ואנשיו עד שהניפו את הדגל הציוני, הדגל שלימים היה לדגלה של מדינת ישראל. כאמור, למרות הנתונים והעדויות "יש תופעה מוזרה וייחודית לישראל והיא שיש במחנה השמאל כאלה שעדיין לא רוצים להודות ולהפנים שדווקא אותם המזוהים עם ז'בוטינסקי היו בעלי חלק מרכזי במרד גטו ורשה", אומר ארנס ומוסיף כי "יש שמאלנים מובהקים שלא אוהבים את הימים לא אז ולא היום". בין השאר מוסיף ארנס ומציין כי ראוי שבמוסד 'יד ושם' יערכו תיקונים באשר לאופן בו מוצג מרד גטו ורשה והדברים יוצגו באור נכון. פרופ' ארנס מציין כי כיום אין מי שינהל את המאבק והמו"מ מול הנהלת המוסד על אף שהוא עצמו דיבר עם יו"ר המקום, אבנר שלו, ועם נשיא המוסד, הרב ישראל מאיר לאו שהביע הבנה והסכמה לדברים, אך בפועל הדברים טרם תוקנו. לדבריו יתכן וקשה לשנות דברים שכבר מוצגים במוזיאונים אך הוא מביע תקווה לשינוי שיתרחש בעתיד הקרוב אף על פי כן.
