בראיון לערוץ 7 מתייחס השר לאזרחים ותיקים, השר אורי אורבך, לתקיפות האחרונות של קשישים בידי צעירים ברחבי הארץ. השר אורבך קורא למערכת המשפט להכביד ידה על עברייני אלימות נגד קשישים ולחברה כולה להכיר בחשיבות היחס הראוי לוותיקיה. בראשית דבריו מזכיר השר אורבך כי לצד החשיבות שיש לנושאי חינוך וכיוצא באלה יש פעמים שבהם החינוך לא מניב פירות וכשזה הוא המצב יש לטפל בבריונים עצמם. לדבריו החוק אמנם מחמיר עם הפוגעים בקשישים וקובע להם ענישה של חמש ושבע שנות מאסר, אך "כששומעים שאדם כזה משתחרר למעצר בית אחרי פגיעה בקשיש זה מעלה שאלות", אומר אורבך ומוסיף כי קריאתו היא למערכת המשפט למצות את הדין האפשרי מול הפוגעים בקשישים. השר מוסיף ומציין כי אמנם התקשורת והמערכות הישראליות רואות במאבק בתופעה החמורה קונצנזוס, אך לעיתים דווקא כיוון שמדובר בקונצנזוס משום מה לא דואגים לעשות את הכול, "זה מצביע על תופעה חמורה של יחס מזלזל כלפי קשישים, יחס שלא מגיע לכדי עבירה פלילית. רוב האנשים לא אלימים כלפי קשישים, אבל מתעלמים מהם, לא סופרים אותם. בפנינו כעת מקרי קצה, ושם אם נאמר שזה לא יעבור בחברה שלנו זה ישפיע גם על דברים אחרים, פחות חמורים שאינם בתחום הפלילי. יש הרבה מקרים שלא מתפרסמים ולמערכת החוק יש משמעות מיוחדת בענישה כדי שעומד להרים יד על חברו, בעיקר חברו המבוגר, יידע שהוא עלול לבלות כמה שנים בכלא. יכול להיות שיש סוג של אנשים שזה משפיע עליהם, וזו חובתינו כחברה אנושית ויהודית לפעול נגד מכי זקנים". השר אורבך מדגיש בדבריו כי היחס לזקנים כולל מערכות שונות, ולצד החינוך ומערכת האכיפה קיימת גם האמירה התקציבית שלטונית, "תקציבים מעידים על יחסה של המדינה", הוא אומר תוך שהוא מציין שאין בכוונתו, עשרה ימים לאחר כניסתו לתפקיד, להתיימר ולהציג פתרונות לכל הבעיות, אך תחושתו היא שפעילות המשרד הנחשב קטן למנף את המשרדים האחרים לטובת העניין. בין השאר הוא מזכיר את משרדי הרווחה, האוצר ומשרד ראש הממשלה ומדמה את משרדו לאותו טרקטור קטן הסוחב אחריו מטוסי ענק בנמל התעופה. כעת, אומר אורבך, קיים מאבק על כך שלא תהיה פגיעה בתקציבים לרווחת קשישים ופרויקטים שעניינם שילוב קשישים בעשייה החברתית. הוא מזכיר שבמשרד נעשו דברים גדולים וחשובים, גם אם לא כולם הגיעו לכלי התקשורת, ואת המפעלים הללו יש להעצים. בהמשך דבריו רומז השר אורבך גם לביקורת כלפי התקשורת שלטעמו מעוררת את ענייני תקיפות המבוגרים בישראל דווקא לקראת יום השואה ובשאר ימות השנה עוסקת פחות בסוגיה זו, אם כי, הוא מוסיף, בנושא המדובר קיים קונצנזוס והבלטות תקשורתיות מגיעות מעת לעת למדיות השונות, אך עם זאת הוא מעיר כי "עכשיו זו העונה, אז זה זוכה ליותר תשומת לב...". על כל אלה הוא מוסיף ומדגיש כי לא תפקידה של התקשורת לפתור את הבעיה, אלא של הממשלה של המחוקקים, של מערכות המשפט והאכיפה ושל האוצר להקצות את המשאבים הנדרשים. "זו המחויבות שלנו כממשלה וכחברה. זו המחויבות היהודית שלנו. 'והדרת פני זקן' זה לא רק לקום לזקנה באוטובוס, אלא שהחברה תקום בפני המבוגר ותיתן לו את הזכויות שלנו. אנחנו לא עושים טובה אלא חובה".
