משרד החקלאות פנה לפרקליטות המדינה בבקשה להגיש ערעור לבית המשפט העליון בנושא פיטום האווזים בתיק וחנון נגד מדינת ישראל.
פסק הדין שניתן לפני כמה ימים בבית המשפט המחוזי מרכז מאשר, הלכה למעשה, את החזרת ענף פיטום האווזים לישראל, לאחר שנסגר סופית בהוראת משרד החקלאות בשנת 2006. משרד החקלאות מבקש לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה.
בינואר 2010 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון את רן וחנון ממושב פתחיה בעבירה על חוק צער בעלי חיים בשל פיטום אווזים במשקו. וחנון טען להגנתו שהשתמש בשיטה חדשה שאינה עומדת בניגוד לחוק. השופט קיבל את גרסת משרד החקלאות והוא הורשע. וחנון ערער על פסק הדין ולאחרונה זיכה אותו בית המשפט המחוזי מרכז. עתה מבקש, כאמור, משרד החקלאות מהפרקליטות לערער על ההחלטה.
בית המשפט המחוזי זיכה את מפטם האווזים שהורשע בבית משפט השלום בעבירה של עינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים, וקבע, כי המדינה לא הוכיחה, מעבר לספק סביר, כי הנאשם אכן עבר את העבירה האמורה. הנימוק העיקרי לפסק הדין הוא, כי המערער עשה שימוש בשיטה שונה מאשר זו שנדונה בפסק הדין של בג"צ שבעקבותיו נסגר ענף פיטום האווזים בישראל, וכי לגבי שיטה זו המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה, שכן לא הביאה מחקר מדעי שמוכיח חוסר הפחתה מספקת בסבל שנגרם לאווזים בשיטה שנקט הנאשם, לעומת השיטה שנאסרה על ידי בית המשפט העליון.
משרד החקלאות גורס כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי, נוגד את הדין כפי שנקבע בפסק הדין של בג"צ, קובע מבחן מחמיר שלא לצורך בנוגע להוכחת הרכיב העובדתי של עבירות על חוק צער בעלי חיים, ועשויות להיות לו השלכות שליליות משמעותיות על אכיפת חוק זה בישראל. מטעמים אלו פנה משרד החקלאות לפרקליטות בבקשה לערער על החלטת המחוזי. מחלקת התביעות במשרד החקלאות אינה מוסמכת על פי חוק להגיש ערעור לערכה הגבוהה ביותר, קרי בית המשפט העליון, ועל כן מבקשת מהפרקליטות להגיש את הערעור על פסק הדין.
על פי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 חל איסור על עינוי בעלי חיים, התעללות בהם והתאכזרות אליהם. בעקבות פסיקת בג"צ משנת 2006 נקבע, כי פרקטיקת פיטום האווזים, במסגרת ענף חקלאי לייצור כבד אווז שומני, הינה פרקטיקה אסורה, המהווה התעללות בבעלי חיים. בעקבות הבג"צ הוציא מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הודעה למגדלים בדבר סגירת הענף בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אשר נכנסה לתוקף ביום 18.4.2006. כפועל יוצא, הגיש משרד החקלאות ארבעה כתבי אישום נגד חקלאים שהמשיכו לפטם אווזים על אף האיסור, ביניהם המקרה הנוכחי.
ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין פנה המערער למשרד החקלאות בדרישה לאפשר פיטום אווזים בשיטה אותה פיתח.
התובע של משרד החקלאות בתיק, עו"ד ג'ריס גנטוס: "לפסק הדין יש השלכות רוחב משמעותיות, ואנו מבקשים לשקול הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על עצם הזיכוי".
עוד מוסיף עו"ד גנטוס: "פסק הדין פותח מחדש את הדיון שנשלם זה מכבר, והלכה למעשה, הוא מחזיר את ענף פיטום האווזים לישראל. לראיה, יומיים לאחר מתן פסק הדין, נתקבלה במשרד החקלאות פנייתו של הנאשם המפנה לפסק הדין, שבה הוא מבקש, בין היתר, לאפשר את פתיחת ענף האווזים מחדש, על בסיס שיטת ההאכלה שלו. סביר להניח כי פנייה זו הינה רק הראשונה בסדרת פניות צפויה מאת חקלאים נוספים שיבקשו לשוב ולעסוק בענף פיטום האווזים".
מעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים נמסר בתגובה, כי "אנו קוראים לפרקליטות לערער על הפסיקה המקוממת של בית המשפט המחוזי. ההחלטה מנוגדת לפסיקת בג"ץ, שפסל שיטות חלופיות לפיטום אווזים, ביניהן הווריאציה המתחכמת וחנון. בכל שיטות הפיטום מלעיטים את האווזים והברווזים בכפייה בכמויות חולניות של מזון, במטרה לגרום לכבד להתנפח מהר למימדים של פי 7 עד 10 מגודלו הטבעי. האווז הפצוע סובל מצליעה ומקשיי נשימה. כבד שומני הפך מזמן לסמל להתעללות ולאטימות מוסרית".