תופעת הפוסטמודרניזם היא אחת התופעות הקשות איתה מתמודד ציבור שומר התורה בכלל והציבור הציוני דתי בפרט. בספר חדש בסדרת הספרים של כתבי הרב שג"ר, 'לוחות ושברי לוחות', נפרסת בפנינו משנתו האמונית של הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר) בנוגע לחיים לצד הפוסטמודרניזם. הרב שג"ר דן ומעמיק בכל התופעה המדירה שינה מעייני מחנכים והורים רבים ומעלה את השאלה, האם הפוסטמודרניזם היא אמנם רק מזיקה או אולי ניתן באמצעותה להתרומם למדרגות רוחניות גבוהות יותר. בחמשת ראשי הפרקים אותם חילקו בתבונה עורכי הספר, מתחקה הרב שג"ר אחר העולם הפוסטמודרני באופן כללי, על החיים בכלל והחיים הדתיים בפרט בצילה של התופעה ועל החינוך הדתי בעידן זה. עוד מעמיק הרב ובודק האם הלכה ודמוקרטיה אלו דברים סותרים זה את זה, על ההתמודדות מול הפוסטמודרניזם של החברה החרדית לעומת החברה הדתית לאומית, על מעמד האישה וגם על החוזרים בשאלה. אחד הנושאים, אולי הכי משמעותיים בספר, הוא מעמדה של הצינות הדתית. הרב שג"ר כותב, "בשאלות העוסקות בסתירות בין ערכי התורה לערכים אוניברסליים, מתלבטת הצינות הדתית מזה דור ואולי שניים. האם אין עצם העלאת שאלות אלו מצביעה על חוסר הרלוונטיות של החברה הדתית לאומית?". עוד הוסיף הרב שג"ר והדגיש כי "הציונות הדתית בגרסתה הנוכחית איננה נותנת וגם לא יכולה לתת תשובה יהודית הולמת לבעיות הזמן". יתכן שגם אם הרב שג"ר היה חי ומוציא את הספר בימים אלו, בהם נראה הציבור הדתי ציוני בהדרתו, הוא היה כותב דברים אלו ומנתחם. הסיבה להנחה זו היא משום שהרב שג"ר לא התעסק דווקא בפרט מסויים וממוקד אלא התייחס לדרך חיים וצורת הסתכלות על החיים של כל אחד מאיתנו ושל הציבור הדתי בכללותו. הנקודות העיקריות אותן מעלה הרב בפרק העוסק בציונות הדתית, הן שאלות רלוונטיות גם להיום ולא בטוח שהתשובות שונות מאותם ימים בהם הרב שג"ר זצ"ל כתב את דבריו. עוד נקודה כאובה בה נוגע הרב שג"ר היא תופעת החילון אותה הוא מחלק לשניים: החילון החיצוני - אלו שמורידים את הכיפה והחילון הפנימי – אלו שנשארו עם כיפה ולבוש דתי אך "בעבורם, מלאכי השרת המקדמים את השבת עטופים בעיתוני השבת". הרב מסביר כי התופעה הגיעה משום ש"הציונות הדתית נקלעה לסתירות פנימיות היוצרות לא פעם קונפליקטים הדוחפים חלק מהנוער החוצה". עוד הוסיף "הציבור הציוני דתי הוא ציבור ערכי ביותר... מרוב אידיאולוגיות הוא הפך להיות מנוכר לעצמו". עד היום הוציא ועד כתבי הרב שג"ר 14 ספרים מכתבי הרב בהוצאת 'מכון כתבי הרב שג"ר'. בימים אלו גם כדאי להזכיר כי אחד מהספרים הוא 'ביום ההוא' העוסק בחגי אייר . את הספר עליו אנחנו מדברים וכנראה גם את הבאים, החליטו בועד להוציא על ידי הוצאת 'ידיעות אחרונות'. העיצוב של הספרים – חיצוני ופנימי, נשאר אותו עיצוב וטוב שכך. הספר הודפס בצורה בהירה ויפה, בצורה שכיף לשבת ולעיין בספר. הכריכה, גם היא, בנויה מציור עדין ומיוחד אך מושך ומעניין. בסוף הספר ישנו מפתח מאוד מפורט, מה שנותן למעיין למצוא את דברי הרב שג"ר בנושא כזה או אחר, בחיפוש קל ומהיר. אך אי אפשר בלי להתייחס להקדמה ולסיכום של הספר. עורכי הספר כתבו 19 עמודים כמבוא ועוד 17 עמודים שנכתבו כ'אחרית דבר'. הדברים שנכתבו באריכות, מתאימים מאוד לספר מיוחד על חייו ופעולו של הרב שג"ר, אך לקחת ספר, בו נקבצו כתביו של הרב בנושא מסויים, ולהוסיף עליו עוד מאמרים - שכמה שיהיו טובים ומעניינים, אינם מעניינו של הספר, לדעתי הוא דבר מיותר.
