בימים אלה, לקראת ימי הזיכרון והעצמאות, מחדשת עמותת 'לנצח אחי' את קריאתם לאחים שכולים להתפקד על מנת שניתן יהיה לדרוש בשמם הכרה רשמית של משרד הביטחון ומערכת ההנצחה הישראלית. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר מנכ"ל העמותה, אלי דבי, על פעילות העמותה שהוקמה בשנת 2007 ומאז אוספת שם לשם במגמה לכנס כשישים אלף אחים שכולים לייצוג משותף. כבר בראשית הדברים מבהיר דבי כי לעמותה אין כל יעדים כלכליים העשויים לעורר חשש במערכת הביטחון והאוצר, וכל דרישתם מתמקדת בבקשת ההכרה הרשמית במעמדם כאחים שכולים, ולא רק כבנים להורים שכולים כפי שהם מוכרים כיום. דבי מסביר כי המציאות כיום גורמת לכך שעם פטירתם של הורים שכולים נגדעת לכאורה ההנצחה הרשמית של הבן הנופל. כמו כן כאשר אח שכול מבקש שחרור ממעסיק לטובת טקסי זיכרון הוא מקבל ממשרד הביטחון אישור שהוא בן למשפחה שכולה ללא הגדרתו המוצהרת כבעל מעמד רשמי של אח שכול. לדבריו בשיחות עם אנשי משרד הביטחון מקבלים אנשיו תשובות מתחמקות ולפיהן כל עוד הם אינם מאוגדים לא ניתן להתייחס כלל לבקשתם, וזו הסיבה שהעמותה עמלה בשנות פעילותה הראשונות לרכז את שמות האחים השכולים למקום אחד. דבי מציין כי חלק מהאחים השכולים חיים בהדחקה המקשה על ההגעה אליהם, וזאת לבד מאחיות ששם משפחתן שונה והוריהן נפטרו כך שהדרך להגיע אליהן הופכת כמעט בלתי אפשרית. באשר לחשש אפשרי מדרישות עתידיות לסיוע נפשי או אחר מדגיש דבי כי סיוע נפשי מקבלים האחים השכולים ממילא ואילו דרישות כלכליות כספיות אינן קיימות, כך שאין כל עילה לחשוש מקבלת הדרישה להכרה באחים השכולים. לפי שעה נאספו ב'לנצח אחי' למעלה מעשרת אלפים שמות ונראה כי הדרך לאיסוף כלל השמות עוד ארוכה. במקביל לפעילותם הציבורית פועלים אנשי העמותה מול פרלמנטרים בניסיון להביא לחקיקה שתעגן את הגדרתם בחוק. דבי מציין בדבריו כי חבר הכנסת ישראל חסון נטל בעבר את הסוגיה לטיפולו ואף גיבש הצעת חוק לקידום ההכרה, אך הסיר אותה לבקשת משרד הביטחון שהבטיח להעלות הצעה משלו, הצעה שעד כה לא עלתה. במבנה הפרלמנטארי החדש מקבלים אנשי העמותה הבנה מחברי הכנסת החדשים וכעת מקווים שם לחבירה שאולי תוביל לשינוי המיוחל.
