במכללת חמדת הדרום נערך (יום ה') יום עיון לרגל יום השנה לזכרו של הרב והמרצה לתנ"ך, הרב יעקב נתיב זצ"ל. ביום העיון נטלו חלק חתן פרס ישראל וראש ישיבות בנ"ע, הרב חיים דרוקמן והרבנית דרוקמן, רב המכללה שמעון אמור, נשיא המכללה, הפרופ' אבי לוי וצוות המכללה, בני משפחה, קרובים, חברים וסטודנטיות במכללה. היום כלל שיעורים מפי הרב דרוקמן בנושא "מסירות נפש למען ישראל", ומפי ראש החוג לתנ"ך במכללה, ד'ר מרים סקרלץ בנושא "מושל וממשלה בשירת המקרא". בסוף היום התקבצו הנוכחים ובני המשפחה לטקס הסרת הלוט משלט ההנצחה לזכרו של הרב זצ"ל שנתלה באולם שבו העביר את הרצאותיו ושמעתה ייקרא אולם "נתיבות יעקב". לפני שיעורו סיפר הרב דרוקמן, "לאחר מלחמת ששת הימים סיפר לי הרב נריה זצ"ל כי באחד הבקרים הוא התפלל שחרית בסמיכות לכותל המערבי ופגש שם את הרב אריה לוין זצ"ל. במהלך הפגישה ציין הרב נריה ללוין בהצביעו על הכותל כי: "אם הקב"ה העניק לנו מתנה כל כך יקרה למרות שאין אנו ראויים לה, ודאי יכול היה לתת לנו יותר ויותר. תפס הרב לוין את ידי הרב נריה ואמר לו בקול: "אסור להתבטא כך! מקסימום אדם יחיד יעיד על עצמו שאיננו ראוי, אך להגיד על כלל ישראל שאיננו ראוי? והרי מה אנו יודעים על זכויות קהל ישראל שאינו ראוי?". נשיא המכללה, פרופ' אבי לוי: "לרב נתיב זצ"ל היו תכונות שיש בהן מודל למחנך ומרצה אמיתי. אלו שילובים של עוצמה ופשטות, של גדלות בתורה וצניעות, של הקפדה על נהלים ומצד שני הכלה ופתיחות לסטודניות. היה בו שילוב של ידע עצום, ולפיכך הקורסים שלו היו מבוקשים מאוד ובתפוסה מלאה מעבר לגודל המקום. הרב לימד אותנו מהי האמונה, בכך שגם כשנודע לו עניין המחלה המשיך ולבוא ללמד במכללה כמעט עד יומו האחרון. עוד בשבעה החלטנו על דרך נאותה להנציח את שמו והחלטנו לקרוא לאולם שבו היה מלמד אולם "נתיבות יעקב" כדי שבאולם הזה תמשיך להשמע התורה במלוא עוצמתה". רב המכללה, שמעון אמור, "ידוע כי הפשט הוא הקשה ביותר הוא בלמידת הפשט של המילים, אך אצל הרב נתיב מעבר ללימוד בא לידי בעוצמה גם פשט ההנהגות ואני חושב שמחובתנו כמחנכים ומשפיעים ללמוד מדרכו כיצד לנהוג בצליחת וסלילת החיים בצמתים ובדרכים. הרב למדנו כי בנוסף ללימוד וההעמקה, המורכבות הגדולה היא להשאר פשוטים וצנועים וידע לעשות זאת בצורה השלמה. "חבל על מאבדין ולא משתכחין". בתו של הרב זצ"ל, מירי, שהייתה באה לשמוע את שיעוריו של אביה במכללה, אמרה כי "משך כל חייו אבא חי בהודיה, "מה רבו רחמיו וחסדיו של הקב"ה", כתב לנו בפתקי מזל טוב בחתונות, לידות בר מצוות וארועים. פטירתו מספר ימים לאחר יום העצמאות מסמלת עבורנו את חיבור חייו לציר ההיסטוריה היהודית. מלבד שיעורי תנ"ך, אבא לימד אותנו שיעור באמונה ונהג לומר כי הרבה יותר אדם אינו מבין מאשר מבין בחייו. והנה הקב"ה קובע את התכניות ואין שאלות ואין טענות, "הרבה יותר אדם אינו מבין מאשר מבין בחייו", נהג לומר. כילדיו זכינו זכות גדולה לאבא של תנ"ך, לאבא של תורה, לאבא של חיים. אנו מבקשים להודות למכללת חמדת הדרום על הבית החם שהעניקה לאבא במשך שנים, ועל יום העיון המרגש והמכובד. יהי רצון שנזכה להמשיך בדרכנו דרך דרכו, יהי זכרו ברוך".
