מה יותר סמלי מאשר להיקלע דווקא ביום העצמאות ה-65 למדינת ישראל בעיירה נידחת אי שם על גבול איראן. עיירה שכולה עצמאות יהודית. "קרסניה סלובודה" זהו שמה של העיירה היהודית האחרונה בעולם שכל כ-500 תושביה הם יהודים. העיירה נמצאת במזרח אזרבייג'ן בסמוך לעיר קובה שמצידה האחד של העיר גרים מוסלמים ובצידו השני גרים יהודים כאשר נהר מים מפריד ביניהם. היהודים הגיעו לעיירה ב-1742 לאחר גלות בבל הארוכה שפיזרה את היהודים ברחבי פרס. בתחילה היו בעיירה כ-20 אלף יהודים כאשר 14 בתי כנסת משמשים את הקהילה. כיום רק שלשה בתי כנסת משמשים את יהודי העיירה כאשר אחד מהם בימים אלה הופך למוזיאון היהודי במקום. "לא הורסים בתי כנסת בשום מחיר", אומרים תושבי העיירה לערוץ 7, "למרות שיש בתי כנסת חדשים ומשופצים נהפוך את המקום למוזיאון שיציג את ההיסטוריה של העיירה". קודם לכן העיירה שכנה על ההר הסמוך ושמה היה "קוסרי" ורק לאחר מכן כאשר הפרעות פסקו והיהודים הרגישו בטוחים יותר הם עברו לעיירה למטה הנמצאת שם עד היום. אחד הסיפורים שעד היום מסתובבים בעיירה הוא על הרב הראשון של העיירה, ראובן בן רבי שמואל, שחי לפני כ-250 שנה. באותו הזמן התרחשו פרעות בכל האזור על ידי השייח נאדיר שכבש את האזור כדי להעצים את כוחו. כאשר הגיע לעיירה היהודית הוא רצה לרצוח את כל הגברים של הקהילה כאשר רובם היו בתפילה בבית הכנסת. השייח נכנס לבית הכנסת ופנה לכוון הרב שקרא באותו הזמן בספר הזוהר במטרה לרצוח אותו. הרב הרים את הספר כדי להגן על עצמו והסכין חתך את הספר לשניים ולא פגע ברב.. השייח אמר לרב, "מעולם לא ניסיתי לרצוח אדם והוא ניצל, אני חתכתי ספר קדוש ופשעתי לאלוקים שלא נתן לי לשפוך את הדם שלכם והציל אתכם. אני מבטיח לא לפגוע בכם". השייח הורה מיד להחזיר את כל הרכוש שהם גנבו מהיהודים. בחזרה לעיירה, יהודי המקום מספרים שמעולם לא פסקה התפילה במקום ועד היום יש שם שלוש תפילות ביום. בחגים מתפללים בבית הכנסת הגדול המכיל מספר מקומות גדול יותר ואף הוא לא מספיק כאשר הילדים נאלצים לשבת על השטיחים שהובאו במיוחד מפרס. היהודים מחזיקים שם בספר תורה מיוחד שהגיע מאירן לפני כ-300 שנה על קלף מיוחד כאשר ישנו רק עוד אחד כזה בעולם כולו. רב העיירה, הרב אלעזר נסימוב, מספר בראיון לערוץ 7 על הקהילה כיום, "היהודים הגיעו כאן מהעיר גילן באיראן ועוסקים בעיקר בחקלאות מקומית. מעולם לא פסקה כאן התפילה חוץ משנת 1937 שאז הממשלה אסרה על היהודים להתפלל והם נאלצו להתפלל בביתם". "בעיירה בנינים חדשים לצד ישנים בני מעל 200 שנה, מספר יו"ר התאחדות הבינלאומי אזרבייג'ן-ישראל (AZIZ), לב ספיווק, "נכון להיום המדינה מחדשת את כל התשתית של העיירה ונשיא מדינת אזרבייג'ן ביקר שמונה פעמים במקום ואף לא פעם הצהיר, "יהודים הם חברים שלי אבל תושבי העיירה הם אחים שלי". לעיירה יש שפה מיוחדת הדומה לפרסית ונקראת "ג'הורי", הרב נסימוב מספר על מקור השפה, "היהודים שהגיעו לאחר גלות בבל אימצו לעצמם את השפה המושפעת בעיקר מהשפה הפרסית אבל גם מהרוסית וכמובן מהארמית", לסיום הוא אומר, "בימים אלה אנחנו בונים מקווה ומנסים לפתח את העיירה הייחודית מאוד, ואני אשאר כאן עד אחרון היהודים".
