תקצר היריעה ולא ייגמרו המילים בשבחו של הצדיק שבזכות חיבורו 'הזוהר הקדוש' עתידין אנו לצאת מהגלות ברחמים. גם סיפורי נִסים רבים נקשרים בשמו. לכבוד הילולת רבי שמעון בל"ג בעומר, המבשרת את פתיחת עונת החתונות, הבאנו לפניכן את סיפורה של עדי, אחד מבין רבים. בקרוב אצל כולן. "כל העניין התחיל בראש השנה ה'תשס"ט. ביום השני לחג, לפתע הרגשתי הרגשה ברורה של ישועה שעומדת להגיע. איני יודעת איך להסביר את זה, אבל הייתה לי ידיעה ברורה שהשנה אני מתחתנת סוף סוף (כבר הייתי בת עשרים ושבע) ושאת בעלי אפגוש בצפת. אבל מה לי ולצפת? גרתי אז בירושלים והייתי בתהליך של חזרה בתשובה. הבנתי שד' רוצה שאעבור למדרשה בצפת, להמשיך להתחזק ולהכיר שם את השידוך שלי. בלי להתמהמה יותר מדי, עזבתי אחרי החגים את העבודה ואת הדירה והתחלתי לברר על המדרשות המוצעות בצפת. מצאתי אחת שמתאימה לזרם שאליו נמשכתי וקבעתי עם האחראית לבוא ליום-יומיים להתרשם מהמקום, מהשיעורים ומהבנות. יום לפני הנסיעה שוחחתי בטלפון עם חברה, והיא הציעה לי לעצור בדרך לצפת "להגיד שלום" לרשב"י. האוטובוס מירושלים לצפת באמת עובר דרך מירון, וכאשר הוא עבר שם ראיתי שיש לי עוד שעתיים להעביר עד הפגישה שקבעתי במדרשה. לכן, בלי לחשוב יותר מדי, ירדתי מהאוטובוס והתחלתי לטפס לציון של רבי שמעון בר יוחאי. היה ממש שמח שם בציון באותו היום. הרבה תופים, חצוצרות, שירה ונגינה. התפללתי על הציון שאזכה לזיווג, והרגשתי שהתפילה עולה מעלה מעלה יחד עם השמחה הגדולה שהייתה שם. לאחר מכן, התחלתי גם להרגיש את צורכי העולם הזה, קרי, בטני המקרקרת, והלכתי לקיוסק לקנות לי איזה סנדוויץ. בעודי מחכה שם לחביתה שלי, ניגש אלי אחד המוכרים בדוכן הסמוך. "תגידי, את מחפשת אולי שידוך?" הוא שאל. עניתי בחיוב, והוא החל לספר לי על החבר שלו, שמעון, חוזר בתשובה, בן שלושים מהקריות. "תיתני את הטלפון שלך. מנסים, למה לא? מה אכפת לך?" טוב, באמת למה לא. נתתי לו את המספר שלי והמשכתי לדרכי. הגעתי למדרשה, העברתי שם לילה אחד וחוויתי מפח נפש גדול. "אין מצב שאני נשארת פה!" התקשרתי לספר לחברה טובה. "זה ממש לא בשבילי! פשוט לא המקום שלי!". טוב, מה עושים עכשיו? הייתי כל כך בטוחה בהשגחה הפרטית עד שטרפתי את כל הקלפים במקום שגרתי בו, ועכשיו לאן אלך? אולם "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום". הבחור מהבסטה התקשר לחבר שלו, אבל הוא לא היה זמין. פתאום הוא נזכר באיזה בחור שהוא הכיר בציון לפני כמה ימים והתיידד איתו. הוא התקשר אליו, נתן לו את המספר ואמר לו: "אחי, הכול בהשגחה...". וברוך ד' - היום אנחנו נשואים עם ילדה מתוקה. באותו היום, כאשר הוא התקשר אליי לראשונה והציג את עצמו בתור אורן, אמרתי לו: "מה, אורן? לא שמעון?" הוא צחק ואמר: "כן, כן, רבי שמעון שידך אותנו!". הקשר שלנו עם רבי שמעון לא נגמר בזה. חודשים אחדים לאחר החתונה עברנו לגור בצפון, ואז, גם בסיפור מופלא של השגחה פרטית, בעלי מצא עבודה ב... מירון! מרחק דקה הליכה מהציון, שם העברנו חורף שלם עם הצדיק המופלא רבי שמעון בר יוחאי. זכות גדולה נפלה בחלקנו. אשרינו!
