ישנן משפחות המתמודדות עם אתגר חינוכי ייחודי, עת אחד מילדיהם הבוגרים מתרחק מחיי תורה ומצוות, והוריו חוששים מהשפעה לא טובה על אחיו הצעירים. לדברי הרב יונה גודמן בחלקים מהציבור החרדי הבעיה "נפתרת" בכך ש"יושבים שבעה" על הגדול, מנתקים ממנו קשר ובכך משדרים לצעירים את הפסול שבמעשיו. ברם, אנו מאמינים שילד שלנו נשאר בן משפחה רצוי, שהאהבה היא בלתי מותנית וממילא ממשיכים אנו לראות בצעיר (או צעירה) את בננו האהוב. מצב זה אכן עלול לבלבל את הצעירים שבבית, אותם מנסים לחנך לאורח חיים אחר. בדבריו, טוען הרב גודמן כי הדרך להתמודד עם מציאות חינוכית מאתגרת זו מורכבת משילוב של כמה עקרונות. בין השאר, הוא ממליץ לדבר עם האחים הצעירים בצורה גלויה על יחסנו המורכב לאח הגדול. זאת במקביל ליצירת סיכום עם הגדול בדבר דרכי התנהגותו בתוך הבית. עקרונות אלו ואחרים (שבראשם: תפילה על חינוך ילדינו, ותפילה עלינו, שנדע לחנכם בתבונה!) – עשויים לשמש נקודת מוצא להתמודדות חינוכית בריאה. התמודדות שבע"ה תסייע לכולם להגיע לחיים של תורה ואמונה.
