פרס מוסקוביץ, יוענק ביום ירושלים לרב משה לוינגר, רעייתו הרבנית מרים לוינגר מספרת על הימים הראשונים שלהם בקיבוץ לביא. "היינו כל הזמן עסוקים בענייני ארץ ישראל, בהתחלה כמובן בהדרכת הרב צבי יהודה, בעלי חתר תמיד ביושר לעשות את הדברים במסירות נפש עצומה", סיפרה. לדבריה, בתחילת הדרך הרב לוינגר נחשב לקוריוז, "כשגרנו בקיבוץ לביא בגליל התחתון, בכל מוצאי שבת היו שולחים מהקיבוצים טנדר כדי שבעלי יבוא למסור שיחה, לפעמים נסעתי איתו. הזקנים המייסדים של הקיבוצים היו מתווכחים איתו בלהט נעורים. הצעירים לא הגיעו למפגשים האלה, רק הזקנים. לנו זה הוכיח שהזקנים הם הצעירים האמיתיים". הרבנית לוינגר אומרת, כי הנינים הרבים בהתנחלויות הם העדות הכי גדולה לצדקת הדרך, "היום כשב"ה יש לנו הדור הצעיר, אנחנו מבינים שהציונות מולידה דור אחר דור. בשנת 56 היינו מיעוט ומיאוס, היום רואים את כל הדור הצעיר והנפלא, יש לנו נינים בהתנחלויות וזה מדגיש את צדקת הדרך". כשהיא מסתכלת על העתיד היא גאה בעבר המפואר, "בעלי משה, נפגש כל שבוע עם צעירים מתנועת נחלה שמתכוונים לעלות בתקופה הקרובה לעוד עשר נקודות התיישבות חדשות. אנחנו מסתכלים בסיפוק על העבר ובשמחה על העתיד ומבינים שהכול היה שווה. למרות הבלאגנים שהיו בין לבין כשאתה רואה את הדור הצעיר אתה מבין את גודל ההצלחה. בעלי תמיד אומר לחבר'ה הצעירים שהעובדה שהגויים משתוללים מכל צריף שנבנה מראה כמה זה חשוב".
