נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נשא היום (שלישי) דברים בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. בפתח הנאום הכריז פישר, כי "מצב המשק הישראלי הוא טוב מאוד, אבל לא מצוין, כמו שהיה בשנים הקודמות – מה שהשתנה זה מצב התקציב". לדבריו, "המשק מייצא 40% מהתמ"ג שלו, ולכן המצב במשק העולמי משפיע מאוד על המשק הישראלי. לפני שבוע קיבלנו את התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית. כל התחזיות ל-2014, לארה"ב, לאירופה, ואפילו לשווקים המתעוררים, חוזות מצב טוב יותר מאשר ב-2013, וזה דווקא סימן לכך שהמצב כעת לא טוב. הסחר העולמי צפוי לצמוח ב-2013 ב-3.6%, כמחצית מהממוצע ארוך הטווח של השנים האחרונות, דבר שמהווה חדשות לא טובות ליצוא הישראלי". פישר ציין, כי "בישראל אנו צופים צמיחה של 3.8% ב-2013. כשאני פוגש נגידים של בנקים מרכזיים ממדינות מפותחות הם מאוד מקנאים בנו על המספר הזה. ואכן, התחזית ברוב המדינות האלו נמוכה משמעותית. עם זאת, התחזית שלנו מושפעת מתחילת הזרמת הגז ממאגר תמר, שיחליף יבוא של סולר שהוא יקר בהרבה. הגידול בצמיחה, אם כן, נובע לא רק כתוצאה מקיומו של מקור אנרגיה יעיל יותר, אלא גם כתוצאה מהירידה ביבוא. תחזית הצמיחה ללא הגז עומדת על 2.8% - אנו בבנק ישראל ממשיכים לנקוב במספר הזה, משום שהתעסוקה תושפע בעיקר מצמיחת המשק ללא הגז". "שוק העבודה נמצא במצב מצוין", הוסיף פישר, "שעור האבטלה הוא הנמוך שהיה בשלושים השנים האחרונות. זהו הישג משמעותי – אמנם לא מזכירים אותו יותר מדי, אבל בעיתונים גם אין הרבה תלונות על מצב האבטלה, ובישראל, כשאין תלונות פירוש הדבר הוא שהמצב מצוין... כשהגעתי לארץ לפני שמונה שנים דיברנו על בעיה של השתתפות נמוכה בשוק העבודה. בשנים האחרונות הייתה קפיצה בשיעור התעסוקה שבגילאי 25-64, מ-70% ל-74%, קפיצה שלא את כולה אנו מבינים. חלקה נובעת מהירידה בשיעור האבטלה, וחלקה מהעובדה שיש אנשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה. אנו מקווים שהשינוי מתרחש בשני המגזרים שנהגנו לייחס להם שיעורי תעסוקה נמוכים - החרדים והערבים. אין לנו עדיין נתונים מגזריים כדי לתמוך בהשערה זו, אבל בכל מקרה מדובר בחדשות טובות". פישר הדגיש, כי "הבעיה העיקרית של המשק הישראלי היא גירעון הממשלה. ב-2003 היינו בבעיה בתקציב, כאשר הגירעון היה מעל 5% מהתמ"ג, ולמדינת ישראל היה קשה לגייס איגרות חוב בשווקים בשיעורי ריבית סבירים. הממשלה, בהובלת שר האוצר דאז נתניהו ובתמיכה חזקה של ראש הממשלה שרון, הובילה תכנית שהיום היו קוראים לה "צנע", אשר הורידה את הגירעון, תוך 4 שנים, לאפס. זה היה הישג חשוב. אחת הסיבות שבגללן המשק הישראלי עבר את המשבר הבינלאומי בצורה טובה יחסית היא שנכנסנו למשבר עם גירעון אפסי - זוהי עמדה טובה להיכנס ממנה לתקופה של משבר עולמי. אולם, לאחר המשבר, ב-2010-2011, לא הצלחנו להוריד את הגירעון באופן דומה לזה שהיה באמצע העשור. המשבר העולמי פגע בצמיחת המשק, ולכן ההכנסות ממיסים היו נמוכות יותר, מה שהשפיע לרעה על הגירעון. ב-2012 הממשלה הוציאה יותר מהמתוכנן, דבר שכמעט לא קרה מזה הרבה שנים". "רבים שואלים, מה הבעיה בגירעון של 4% מהתוצר, הרי מדובר בסך הכל ב-1% יותר מ-3%? התשובה מאוד פשוטה. הבעיה עם גירעון של 4% היא שהמשק לא נמצא במצב של אבטלה, מה שמאפשר לנו להניח שהצמיחה תאיץ בשנים האחרונות, כפי שמניחים שיקרה בארה"ב ובאירופה בתגובה לצעדי המדיניות שננקטים שם. אנו נמצאים כעת ברמת תעסוקה גבוהה ולנו אין הלוקסוס של צפי לגידול חד בצמיחה במבט קדימה, ולכן עלינו לטפל בגירעון בתקציב. בפגישה שהייתה אתמול הודיע שר האוצר שיעד הגירעון יעמוד על 3% - לדעתי זו החלטה אמיצה וחשובה, ואם נצליח לעמוד בה היא תתרום להתאוששות הצמיחה במשק. הגידול בגירעון מ-2007 ל-2009 לא היה תוצאה של גידול בהוצאה אלא של קריסה בהכנסות ממיסים כתוצאה מהירידה בצמיחה. אם ניכנס למיתון בשנים הקרובות, דבר לא צפוי אבל לא בלתי אפשרי, הגירעון יגדל בעוד 4%, לרמות הכי גבוהות שראינו במאה ה-21. לכן, אני מאוד שמח ששר האוצר וראש הממשלה החליטו שיעד של 3% הוא יעד טוב ובר השגה", קבע פישר.
