חבר הכנסת ניסן סלומינסקי נכנס לתפקיד יו"ר ועדת הכספים בשבוע שעבר, בעיצומה של תקופה סוערת ולא קלה. בראיון לעיתון "בשבע" הוא מתייחס למשימות הלא פשוטות שבפניו, כאשר באופק נראה תקציב המדינה שיהיה ללא ספק עמוס בגזירות. סלומינסקי סבור שהן בלתי נמנעות, אולם בהחלט אפשר לצמצמן. "אם לא היה גירעון של 39 מיליארד שקלים, המצב היה אחר ולא היה צריך לעשות קיצוצים כאלו, אבל אנחנו לא נמצאים בחלל ריק. יש גירעון כבד וחייבים למצוא דרך לעבור אותו. אם לא נמצא פתרון לבעיית הגירעון, ישראל תמצא את עצמה במצב קשה מאוד בעולם". סלומינסקי מודע לביקורת הציבורית גם בציבור הדתי-לאומי על הכוונה לקצץ בקצבאות הילדים, אך סבור שלפחות במידה מסוימת מדובר בקיצוץ בלתי נמנע. "כולם צריכים לדעת, בתקציב הקרוב לשנים 20132014 יצטרכו לחתוך בבשר החי, השאלה היא רק כמה ואיך". סלומינסקי מספר כי שוחח עם שר האוצר, יאיר לפיד, והציע לו כמה רעיונות יצירתיים לתוספת הכנסות, אשר ימנעו את הצורך בקיצוצים ובהעלאות מיסים נרחבים כל כך. "הצעתי לשר האוצר פתרונות, כמו למשל העמקת הגבייה", הוא מוסיף. "מאות מיליארדים מסתובבים בשוק השחור ללא מס. ואם המדינה תמצא דרך לעלות אפילו רק על חלק מהכספים הללו, תוספת ההכנסות תמנע את הצורך בקיצוצים רחבים כל כך. נושא נוסף הוא הרווחים הכלואים. בישראל ישנם מאה מיליארד שקלים של רווחים כלואים. המדינה תכננה לגבות עליהם שלושה מיליארד שקלים מס. לא ייתכן ששלושה מיליארד יהיו פתרון למאה מיליארד. נושא נוסף הוא אוצרות הטבע של המדינה. ועדת ששינסקי עשתה מהלך חשוב בתחום הגז וייתכן שצריך אפילו להרחיב אותו, אולם יש למדינה אוצרות טבע נוספים שחלקה בהם נמוך ללא שום הצדקה. מקור נוסף הוא תכנוני המס שחברות גדולות עושות באופן חוקי, על מנת להשתמט מתשלום מס. אם חברה גדולה כמו טבע משלמת אפס מס, זה מצב שלא ייתכן. אם יטפלו בכל הדברים הללו ניתן יהיה להימנע מחלק מהקיצוץ במקומות אחרים, אולם בסופו של דבר יהיה קיצוץ גם בבשר החי". במאבק על השמיים הפתוחים מעניק סלומינסקי גיבוי מוחלט לעמדת הממשלה. "אנחנו מצווים בראש ובראשונה להיטיב עם הציבור. חלק מזה הוא נושא חוק הריכוזיות, וחלק נוסף הוא המלחמה בפערי התיווך. לא ייתכן שהחקלאי יקבל סכום זעום על התוצרת והאזרח משלם המון. כך גם בתחום מוצרי החלב ובענפים נוספים. במקום שאין תחרות, מונופולים וועדים גורמים לכך שהציבור משלם הרבה יותר, כפי שראינו גם בתקשורת הסלולרית. פתיחת השמיים תגרום להוזלת מחירים, תביא לישראל יותר תיירות, וכשיגיעו תיירים תהיה יותר תעסוקה. לחברות התעופה לא תהיה ברירה והן תהיינה חייבות ללמוד לעבוד בתנאי תחרות". "משחקים בכסף ציבורי" המהומה התקשורתית שנוצרה סביב מחיקת החוב שביצע בנק לאומי לחברת גנדן שבשליטת נוחי דנקנר הרגיזה גם את סלומינסקי, והוא כינס בעקבותיה את ועדת הכספים של הכנסת. לטענתו, החטא הקדמון הוא הקלות הבלתי נסבלת של לקיחת הסיכונים בכספי ציבור. "כשמדובר בכסף פרטי, כל אדם רשאי לעשות כהבנתו. אולם כעת מתברר שבמשך שנים נבנו כאן אימפריות עסקיות באמצעות כספים שלוו אותם אנשי עסקים מבנקים או באמצעות איגרות חוב. יכול לבוא אדם עם כמעט אפס הון עצמי ולקבל אשראי מהבנק כי הוא מקושר, למכור אג"ח ולבנות אימפריה גדולה, והכול מכסף ציבורי. במצב כזה הפיתוי ללקיחת סיכונים לא מחושבים הוא גבוה, משום שזה איננו כסף פרטי. הרי מה יכול לקרות בסוף? או שהבנק ימחק את החוב, או שהוא יעשה תספורת לאג"ח. בדרך כלל היד קלה על ההדק, ואנחנו רואים משכורות עתק וחלוקת דיבידנדים, ומי שנפגע הוא הציבור. זה חלם שאסור שיקרה". מטרת הדיון בוועדה היא לדברי סלומינסקי לוודא שהדברים הללו לא קורים שנית. "אנחנו רוצים לבדוק איך הגיעו למצב הזה. איפה היה המפקח על הבנקים. כיצד קרה שבשנת 2008 משכו בעלי המניות דיבידנד גבוה, שיכול היה לשמש ביטחון לחוב, ומי אישר את המשיכה. המטרה היא לראות כיצד לא נמצא את עצמנו פעם נוספת באותו מצב". סלומינסקי נודע בשנותיו הרבות במערכת הפוליטית כמי שצבר ניסיון רב בתחום הייחודי של תקצוב המוסדות הקרובים לציבור הדתי-לאומי. לדעתו, תצטרך בהמשך להימצא הדרך להעביר תקציבים למוסדות הציבור הדתי-לאומי, למרות ביטולם לכאורה של הכספים הקואליציוניים. "אם לא יהיו לנו כספים קואליציוניים המוסדות שלנו יתמוטטו. אין שום מפלגה שיש לה כל כך הרבה מוסדות". סלומינסקי מאמין אמנם שהטוב ביותר הוא להכניס כמה שיותר סעיפים רלוונטיים לבסיס התקציב, אך מסביר כי בפועל מדובר בדבר מסובך מאוד. "האוצר לא טיפש, הוא מעוניין בכוח מיקוח. ברגע שהכספים נמצאים בבסיס התקציב, הם כבר לא נושא למיקוח והדרישות עוברות למקומות אחרים. לכן האוצר במכוון שומר את הנושאים הללו מחוץ לבסיס התקציב. ההישג הגדול שלנו בקדנציה הקודמת היה הכנסת נושא השירות הלאומי לבסיס התקציב. ככל שנצליח יותר בתחום זה כך ייטב, אך זה לא פשוט". סלומינסקי איננו אחראי ישירות על סוגיית שכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות, אבל כמי שיושב על השיבר הוא מכיר את הסוגייה היטב. לדבריו, הסכום שהוקצב לצורך פתרון הבעיה במסגרת ההסכם הקואליציוני הוא בהחלט הישג, אולם לא בטוח שהוא מספיק. "צריך ליצור מתווה נכון לפתרון הנושא הזה. יש מי שמטפל בזה ואני אעזור בנושא ככל יכולתי. האחריות שלנו היא להוריד את שכר הלימוד ואני מקווה שאנחנו נעמוד בזה".
