חברת הכנסת אורית סטרוק התייחסה בראיון ל"בשבע" לסוגיות שונות העומדות על הפרק ובראשן פינוי הדירות ב"בית עזרא" שבחברון, שכניה של סטרוק. השבוע החליטו תושבי 'בית עזרא' שבחברון לצאת מהמבנה ללא עימות. מה הביא למהלך הזה? "המהלך הזה נעשה כחלק מההתחייבות ההדדית שנקבעה כתנאי בהליך המשפטי. המתיישבים התחייבו שיכבדו את ההחלטה המשפטית הסופית שתתקבל. חשבנו שנכון לקיים את ההתחייבות הזו ובג"ץ קבע שצריך לצאת עד יום ה-24 באפריל. מנגד, הייתה הנחיה של בית המשפט למדינה לקבל החלטה אם להקצות את המקום לצרכים ציבוריים של היישוב היהודי בחברון או לא. החלק הזה בהחלטת הבג"ץ לא קוים. אנחנו לעומת זאת, את חלקנו קיימנו". תני לנו את תקציר הפרקים הקודמים בפרשה. "בית עזרא הוא בית יהודי בן 500 שנה. אין עוררין על כך שהמקום שייך למשפחת עזרא, המשפחה היהודית האחרונה שנשארה בחברון עד נובמבר 47'. אחרי הכיבוש הירדני המבנה הועבר לאפוטרופסות הירדנית. לאחר מלחמת ששת הימים כשישראל חזרה לחברון הנכסים הועברו לאפוטרופוס הישראלי שהמשיך להשכיר אותם לאותם ערבים ששכרו אותו מהאפוטרופוס הירדני. מאוחר יותר ממשלות ישראל העבירו טיפין טיפין בתים ונחלות מהרכוש היהודי לשימוש ולבנייה של היישוב היהודי בחברון. כך קם היישוב היהודי על נחלות יהודיות, וכך קרה גם לחלקת הקרקע של משפחת עזרא. ממשלת נתניהו הראשונה הקימה על החלקה הזו שני בניינים גדולים. בתחתית המבנים המשיכו לפעול חנויות הסוחרים הערבים. במלחמת אוסלו עם סגירת השוק נסגרו החנויות הללו והיישוב היהודי ביקש להעביר לידיו את החנויות כהשלמה לקבלת המבנה כולו, אך לא קיבל מענה. בשלב מסוים נכנסו משפחות להתגורר בחנויות. ב-2007, בעקבות התערבות של 'שלום עכשיו' הוצא צו פינוי למשפחות וכל הנושא הועבר להליך משפטי בוועדת עררים ביו"ש. לאחר שנה של דיונים, נקבע בהחלטת ועדת הערר, שאמנם המשפחות פלשו ולכן מותר לפנות אותן, אבל המדינה עשתה דבר חמור יותר, כאשר האפוטרופוס הותיר את הנכס נטוש ומוזנח. הוועדה כינתה את ההתנהלות הזו 'מידת סדום'. משום כך נקבע בהחלטת ועדת הערר שהמדינה רשאית לפנות את המשפחות, אבל חייבת להעביר את החנויות לשימוש היישוב היהודי בחברון כדי שהוא לא יישאר מוזנח". מה קרה בעקבות החלטת ועדת הערר? "החלטת ועדת הערר לא קוימה. המדינה גררה רגליים ושלום עכשיו הגישו בג"ץ. כשהמדינה השיבה התגלעה מחלוקת בין הדרג הפוליטי, כולל השר אהוד ברק, שדרש לאמץ את החלטת הוועדה, לעומת עמדתו של המשנה ליועמ"ש, עו"ד מייק בלאס שהתנגד בתוקף ופרסם חוות דעת מנוגדת ולפיה אי אפשר להעביר את הנכס ליישוב היהודי". מה הטעמים שהוא הציג? "לא אלאה בפרטי חוות הדעת שלו, אבל אומר שאנשי מקצוע ושרים שעיינו בעמדתו קבעו שהנימוקים יותר פוליטיים ממשפטיים. בינתיים נקבע מועד לפינוי על ידי המדינה ובג"ץ אימץ את ההודעה וזו הסיבה שהמשפחות החליטו לצאת. השאלה היא איך הממשלה מתנהלת מול היועמ"שים שנוקטים עמדות שמסנדלות אותה פעם אחר פעם". ואיך אתם פועלים בתוך הפרלמנט נגד המציאות הזו? "אני חברי לסיעה ולקואליציה נחושים לעשות כל מאמץ למצוא דרכים לפיתוח היישוב היהודי בחברון, למרות החסמים המשפטיים שבלאס וחבריו הציבו בפנינו. במקביל נפעל בכנסת כדי שנהיה דמוקרטיה ולא פקידוקרטיה". ביום עזיבת המבנה נמתחה עליכם, חברי 'הבית היהודי', ביקורת ממי שהיו עד לא מכבר שותפים לדרך, אנשי 'עוצמה לישראל'. הם אפילו התבטאו ואמרו שנתתם שקט תמורת ג'ובים. אמרו שאם אורית סטרוק לא הייתה בקואליציה היא הייתה איתם. את מבינה את הביקורת הזו? "הכאב שלי לא קטן מהכאב של חבריי ב'עוצמה'. הכאב שלי כפול, גם כתושבת חברון ובית עזרא שרואה וכואבת את עצם הפינוי ואת החסמים הכאילו-משפטיים שממשיכים לפגוע ביישוב היהודי בחברון, וגם כחברת קואליציה שרואה שהיא לא מצאה את הדרך להתגבר על הפקידים שכובלים את ידיה בצורה פוליטית ומכוערת. יחד עם זאת, סברתי שמי שנותן התחייבות לבית המשפט צריך לכבד אותה. כך חשבתי כל השנים, ללא קשר להיותי היום חברת כנסת. ואני שמחה שעמדת התושבים הייתה דומה לעמדתי. "כחברת כנסת אני פועלת ביתר שאת לפיתוח חברון, ולא על כל דבר אפשר לדבר בתקשורת. אני מקווה שכשהתוצאות יגיעו, גם חברי ב'עוצמה לישראל' ישמחו בהן ויברכו עליהן". האם את מרגישה שינוי בגישת המדינה לנושאי ארץ ישראל עם שינוי הממשלה? "בהחלט כן. אתן כדוגמא את אחד הרגעים המשמחים שהיו לי השבוע, כשסגן השר אופיר אקוניס השיב להצעה דחופה לסדר שהגשתי בנושא שחרור מחבלים כמחווה לרש"פ. מלבד ההבהרה שאין כוונה של הממשלה לבצע צעד כזה, אופיר, כנציג הממשלה בדיון, ציין והדגיש שמבחינת הממשלה יהודה ושומרון אינם 'שטחים כבושים', אלא ארץ מולדתנו. כשזו הגישה הבסיסית, והרשמית, אני חושבת שזה בסיס טוב לעבודה. יחד עם זאת, נצטרך לעבוד קשה גם בכנסת הזו על ענייני ארץ ישראל". לצד ההצהרות הללו עדיין לא מקודם אשרור דו"ח השופט לוי. יש סיכוי למהלך כשנתניהו חוזר על הצהרות שתי המדינות ולבני שרת המשפטים? "בנושא הזה ראוי לזכור את דבריו של השר יעלון בעיתון שלכם לפני מספר שבועות. הוא אמר שהממשלה הקודמת אישרה למעשה את ליבת דו"ח לוי כאשר קיבלה החלטה ולפיה לישראל יש זכות תביעה על יהודה ושומרון והשטח אינו שטח כבוש. למעשה בכך אומצה ליבת הדו"ח, וכעת על שרי הממשלה בכלל, ועל שר הביטחון בפרט, לבצע את ההמלצות המוזכרות בדו"ח והמבוססות על הנחת-יסוד זו. אני מאמינה שהדברים יתקדמו גם מצידו של שר הביטחון וגם מצידו של שר השיכון". ההצבעה על מתווה בגין להסדרת הפזורה הבדואית להצבעה בממשלה נדחתה. טוענים שהאחראים לדחייה הם אתם. זה נכון? "אני שמחה שהייתה לי הזכות להיות בין האחראים לדחייה זו, שמטרתה להעביר את החוק לאחר שיוכנסו בו תיקונים הכרחיים. כיום יש קונצנזוס בקואליציה מסביב ההכרה שהחוק במתכונתו הנוכחית מחייב שינויים, ומתבצעת עבודה רצינית ואחראית על השינויים הללו. הצומת של סוף השבוע שעבר, שבמהלכו הוחלט לתקן את החוק טרם אישורו הוא צומת משמעותי מאוד בחייה של הקואליציה. זו תעודת כבוד שמעידה על איכות האנשים המרכיבים אותה, ועל טיב שיתוף הפעולה ביניהם. אחרי הצומת הזו, אני הרבה יותר אופטימית, ומאמינה שנדע להשלים יחד את המהלך ולהביא הצעה הרבה יותר טובה". פרס מוסקוביץ' יוענק לרב לוינגר. מתי אדם כמוהו יקבל פרס שאינו מתויג כימני? "אני מאוד שמחה על ההחלטה להעניק את הפרס לרב לוינגר. אין החלטה ראויה מזו. ראוי שאנו עצמנו נתחיל להעריך גם פרסים כמו פרס מוסקוביץ', שעצם קיומו הוא הצהרה חשובה, שאנו מאמינים בערכים שלנו, מדגישים אותם, ולא מתביישים בהם".
