1. הרב צבי יהודה הכהן קוק, אחד המנהיגים הבולטים של הציונות הדתית עד לפני שלושה עשורים, הצטרף בתקופה מסויימת של חייו ל"ליגה למניעת כפייה דתית". הרב צבי יהודה הסביר את הצטרפותו לליגה, בצורך להימנע מכל סוג של כפייה מצפונית, ובאמונתו בחופש האמונה והבחירה של בני האדם. אולם, לאחר תקופה קצרה פרש הרב צבי יהודה מהליגה, לאחר שנוכח, לדבריו, שחבריה אינם מתנגדים לכפייה דתית, אלא מעוניינים להנהיג מה שכינה "כפייה אנטי דתית". המעשה הקטן הזה שהתרחש לפני שנים רבות מדגים במידה רבה כיצד רטוריקה של הגנה יכולה להיות כיסוי להתקפה. כיצד תחת הכותרת "מניעת כפייה" ניתן בעצם לפעול לכפייה נגדית. 2. מפלגת "יש עתיד" בראשותו של יאיר לפיד מנסה בימים אלו לקדם מהלך תלת ראשי אל מול הציבור החרדי. ראש אחד של המהלך הוא הניסיון לקדם גיוס חרדים לצה"ל ולשירות האזרחי, ראש שני של המהלך הוא קיצוץ בתקציבים המופנים לציבור החרדי ואילו הראש השלישי של המהלך הוא ניסיון לכפות על החרדים שילוב לימודי ליב"ה בכל המסגרות החינוכיות החרדיות. נדמה שהמהלך השלישי מעיד במידה רבה על טיבם של שני המהלכים הראשונים. אם את הדרישה לגיוס חרדים ניתן להבין כחלק ממארג החובות האזרחיות, בדומה למשל לתשלום מיסים, ואת הקיצוץ התקציבי ניתן להבין כשאלה של סדרי עדיפויות, הרי השעניין לימודי הליב"ה הוא שונה לחלוטין. כאן מדובר בניסיון מובהק לכפיית אורח חיים. 3. אין דבר שמאפיין חברה, כל חברה, יותר ממערכת החינוך שלה. ייחודו של העם היהודי במשך שנים רבות היה מערכת החינוך שלו. החל מתקנת יהושע בן גמלא ועד לעת החדשה, לאורך שנים רבות של בורות עולמית, התקיימה בעם היהודי מערכת חינוך שמוקדה היה לימוד תורה וחינוך לקיום מצוות. אופיה של מערכת החינוך לימד הרבה על החברה שבה היא צמחה, על אופי החברה היהודית, על מוקד ההתייחסות שלה ועל ההיררכיה הערכית בתוכה, תורה בראש, קיום מצוות, ורק לאחר מכן כל היתר. להבדיל אלפי הבדלות, מערכות חינוך נוספות העידו כאלף עדים על החברה בה צמחו. קיים קשר הדוק בין מבנה בית הספר הקתולי שהתפתח בכמה מארצות אירופה ובין המבנה של החברה הקתולית בה הוא צמח. מבנה בית הספר המודרני, כפי שמוכר לנו ממאתיים השנים האחרונות, מותאם במידה רבה מאוד לחברה התעשייתית בה הוא צמח, וכן על זו הדרך. כך גם ניתן לומר במידה רבה מאוד על מערכת החינוך החרדית. מערכת החינוך הזו משקפת בראש ובראשונה את סולם הערכים של החברה החרדית. ניסיון להשפיע על מערכת החינוך ולשנות אותה בהתאם לסולם ערכים חיצוני, חילוני במידה רבה, הוא ניסיון לכפות על החברה החרדית לשנות את פניה. 4. לעיתים נשמעות בויכוחים מעין טענות כדוגמת "גם הרמב"ם היה רופא", "גם במסכת אבות כתוב 'כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון'", ועוד טענות רבות מאותו מין. במחילה, מדובר בטענות של הבל. ניתן להתווכח ויכוח עז ואמיתי על ערכיותו של סולם הערכים החרדי, ניתן לתהות באמת האם סולם הערכים הזה נאמן למקורות היהדות, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שזהו סולם הערכים החרדי. העובדה שסולם הערכים הזה טוען לנאמנות למקורות היהדות, נאמנות המוטלת בספק, אינה מעלה ואינה מורידה. מדובר בויכוח "אקדמי" ראוי, אולם אין זה מתפקידו של איש ללמד את הציבור החרדי כיצד עליו לפרש את מקורות היהדות. 5. המשפט החוזר בכל הדיונים בנושא הוא "אנחנו לא רוצים לשנות את אורח חייהם של החרדים, אחנו רוצים שהם ימשיכו להיות חרדים אבל יצאו לעבוד/ישרתו בצבא/ילמדו לימודי ליב"ה". זו טענה שנשמעת על פניה קוסמת ויפה, אולם במציאות היא נטענת מפיהם של אנשים הטוענים אותה שלא בתום לב. אותם אנשים שדורשים מהחרדים להתגייס/לצאת לעבודה/לשנות את תוכנית הלימודים, מאמינים בתוך תוכם שבסופו של דבר השינויים הללו ישנו את אורח החיים החרדי. השאיפה היא לשבור חלק מחומות הניכור בין העולם החרדי ובין העולם הישראלי, ולחבר את הציבור החרדי להוויה הישראלית. 6. כשלעצמה השאיפה לחבר את החרדים להוויה הישראלית היא שאיפה לגיטימית, אולם עשיית שימוש באמצעי כפייה היא כבר לא לגיטימית. נחלקו פוסקי ההלכה בהלכות גט האם כפיית ממון נחשבת כפייה, או שמא ניתן לומר שהאדם חופשי לוותר על הממון ולעשות כרצונו. המחלוקת הזו לא הוכרעה באופן סופי לכאן או לכאן, אולם ברור שגם הפעלת אמצעי לחץ כלכליים תיחשב בתנאים מסויימים לכפייה של ממש, כמו מאסר או אפילו הכאה בשוט. בסופו של דבר ההחלטה לכפות על החרדים שילוב לימודי ליב"ה באמצעות ה"שוט" התקציבי, היא בפועל כפייה אנטי חרדית, כפייה שמטרתה לגרום לחרדים לשנות את אורח חייהם וסולם הערכים שלהם. הכפייה הזו מעידה במידה רבה גם על המצב בנוגע לקיצוץ התקציבים לחרדים ולמהלכים בנושאי הגיוס שמפלגת "יש עתיד" מבקשת לבצע. הניסיון הוא להשפיע על אורח החיים החרדי, להפחית ילודה ולשנות את היחס לציונות ולמדינה. גם כאן ניסיון להשפיע בדרכי הסברה וכדו' הוא לגיטימי, כפייה היא כבר מעשה לא לגיטימי. מי שמתנגד לכפייה חרדית חייב להיות ישר עם עצמו ולהתנגד באותה מידה לכפייה אנטי חרדית. מי שמעוניין להילחם באורח החיים החרדי צריך להודיע שזו כוונתו ולשאת בתוצאות הנובעות מכך.
