על רקע העליה למירון ביום ההילולא, מעניין לעמוד על הבדלי ההשקפה בין הפלגים השונים בתוככי הציבור החרדי. בעוד שבציבור הספרדי ובקרב רוב הציבור החסידי מקובל לעלות על קברי הצדיקים, הרי שבקרב הציבור הליטאי עניין הנסיעה לקברי צדיקים על פני לימוד התורה אינו מובן מאליו. הרב שמואל ברוך גנוט הנמנה על מקורבי אחד מגדולי הציבור החרדי, הרב חיים קנייבסקי, גילה הבוקר (ה') בטור מיוחד בביטאון 'יתד נאמן' את דעתו של הרב קנייבסקי לפיה, "מצווה גדולה יותר לשבת וללמוד תורה". "רבבות יהודים ינהרו בל"ג בעומר הקרוב למירון, לשפוך שיח לפני נורא עלילה בציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. מדוע, מדוע טורחים ונוסעים כה הרבה יהודים לקבר רשב"י? "מנהג התפילה על קברי צדיקים מובא כבר בגמרא בסוטה (לד, ב), שכלב עלה להשתטח על קברי האבות, כדי שיבקשו עליו רחמים ויצילוהו מעצת המרגלים. "המנהג להתפלל בקברי צדיקים מוזכר במדרש קהלת (פרשה י) ובזוהר הקדוש במספר מקומות. רש"י ביבמות (קכב, א) כותב כי "ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי, היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם". בספר חסידים (סי' תנ) מובא ש"ברזילי הגלעדי אמר אמות בעירי, כי הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים על נשמתן טובה ומטיבים להם באותו עולם, וגם כשמבקשים מהם, הם מתפללים על החיים". העליה לקברי צדיקים מוזכרת בשיטה מקובצת (כתובות קג, ב), בספר החרדים (פס"ה) בשם הרמב"ם, ובעוד מקומות רבים בספרי הראשונים והאחרונים. ידועים דברי אדוננו הגר"א ז"ל בפירושו לתיקוני הזוהר, שמיום שחרב בית המקדש, אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על קברי צדיקים. ובאגרת תלמיד האור החיים הקדוש תיאר בפרוטרוט על השתטחות רבו הגדול על קברי צדיקים רבים, וביניהם קבר הרשב"י זי"ע, שעל סגולת העליה לקברו הפליג בדברים נפלאים. ואכן, אין ספק שבעליה לציונו של רשב"י זי"ע במירון נוכל לפעול ישועות ע"י תפילותינו ובקשותינו, כמבואר בספרים ובמנהגי ישראל, וכפי המקובל מקדמא דנא, ממנהגו של הקדוש האריז"ל, כמובא ב'שער הכוונות' ש"אני ראיתי למורי (האר"י) ז"ל, שעלה פעם אחת ביום ל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים", ומובא שם עוד ששנה קודם שרבי חיים ויטל התוודע להאריז"ל, עלה האריז"ל לקבר רשב"י עם בנו הקטן לתגלחת החלאקה. ובספרי תלמידי האר"י הקדוש (כמו בספר המסעות להרמ"ק, בהקדמת החרדים, ועוד) מובא שהאריז"ל הרבה לעלות עם תלמידיו לקבר הרשב"י פעמים רבות, ולא רק בל"ג בעומר. יחד עם זאת עלינו לזכור שהתנא האלוקי רשב"י זי"ע עצמו סבר שעיקר עבודת היהודי בעולמו הוא עסק התורה ללא הפוגה. רשב"י ותלמידיו למדו תורה כל הזמן ללא הפסק ולא עשו שום דבר, גם לא מצוות חשובות אחרות, חוץ מללמוד (כפי שנאמר במפורש בגמרא: 'מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון ר' שמעון בן יוחי וחביריו, שתורתן זו היא אומנותן. אבל כגון אנו, מפסיקין בין לקריאת שמע בין לתפילה'). אותו רשב"י, שכל ספר הזוהר הקדוש שחיבר, גדוש בחיבת הקודש לעסק התורה, שוב ושוב ושוב, רומם את לימוד התורה לפסגות גבוהות, עד כי סבר שאדם צריך רק לעסוק בתורה, מבלי לעסוק כלל בפרנסה וביתר הענינים, (כבברכות לה, ב). רשב"י זי"ע העלה על נס את לימוד התורה, ועלינו לשנן לעצמנו כי זוהי עיקר משנתו של התנא האלוקי. תורה, תורה ותורה! וכך כותב לנו בעל ההילולא עצמו, בהקדמת ספר הזוהר הקדוש (מתורגם ללשון הקודש): "כמה שיש לו לבן אדם להשתדל בלימוד התורה יום ולילה. מפני שהקב"ה מקשיב לקולם של אלו העוסקים בתורה, ובכל מילה שהתחדשה בתורה עושה רקיע אחד. תנן, באותה השעה שמילה בתורה התחדשה מפיו של האדם, אותה מילה יוצאת ועולה לפני הקדוש ברוך הוא, והקב"ה נוטל לאותה המילה ומעטרה בשבעים עיטורים". רשב"י בזוהר הקדוש אומר לנו (הקדמת הזוה"ק, דף יא ע"א) שכוחו של תלמיד חכם גבוה הוא מעל גבוה, והוא עליון ונעלה על כולם, כי כל יהודי המשתדל בעסק התורה אינו מפחד מהעליונים ומהתחתונים, ואינו מפחד מכל מיני מרעין בישין, וזאת מפני שהוא אחוז ודבוק באילנא דחיי, בעץ החיים. ומוסיף הזוהר הקדוש ואומר שגם כאשר נגזר עלינו גזירות קשות, שאינן אמורות להתבטל, מיד מתבטלות הגזירות על ידי העוסק בתורה. ועל כן מחזק אותנו רשב"י ואומר: "ובגלל כך צריך האדם להשתדל בעסק התורה יום ולילה ולא יעזבנה, כי העוזב והפורש מלימוד התורה, כאילו פורש הוא מעץ החיים". בחיפוש שערכתי במאגר הספרים של "פרויקט השו"ת", גיליתי שהזוהר הקדוש מעלה על נס, מחזק ומשבח עד מאד, את עוסקי עסק התורה, המשתדלים בכל כוחם ללמוד תורה, למעלה מאלף פעמים (!!!). בספר 'הצדיק רבי שלמה', על הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל, תלמיד מרנא ה'חפץ חיים' זצוק"ל (עמוד קיז), מסופר: "קודם שנסע למירון בל"ג בעומר אמר שכל קברי הצדיקים אצלו שוים, רק שכעת יש לו הזדמנות לנסוע, ואם לא עכשו אימתי. וכאשר חזר אמר שלא יודעים אם עושים טוב. פעמים חושבים שזה טוב ופעמים זה הכל עצת היצר, כי בעצם לפעול פועלים הכי יותר על ידי הגמרא, והכל עצת היצר, אך מ"מ ב"ה גם לזה". וכנודע (וכמובא בס' שימושה של תורה) שמרן רבינו הגדול בעל אבי עזרי זצוק"ל נשלח ע"י מרן הגרי"ז זצוק"ל להעתיר בעדו בתקופת מחלתו האחרונה, להתפלל עליו בקבר הרשב"י במירון, (יחד עם חבר גדולי תורה, וביניהם מרן רה"י הגראי"ל שטינמן שליט"א), והעיד מרן זצוק"ל שהיתה זאת הפעם היחידה בחייו בה עלה למירון. גם מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל נשאל האם עלה לקבר הרשב"י והשיב שבעלייתו ארצה עבר ליד האזור, וכמדומה לו שהראו לו את קבר הרשב"י... גם רבנו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לא עלה מעולם למירון, באומרו כי "רשב"י נמצא כאן, בתוך הגמרא"... כשלמדתי בישיבה שאלתי במכתב את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א האם כדאי לי לנסוע בל"ג בעומר למירון, ומרן שליט"א השיבני במכתב כך: "יותר מצוה לשבת ללמוד". אין כאן מיעוט בערך העליה לקברי צדיקים, אשר עניינם גבוה מעל גבוה. אלא ישנה כאן העצמה והדגש גדול לעיקר חיינו, לימוד התורה הקדושה. שהרי "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו"!!
