שאלה: אשתי מאוד אוהבת לקרוא את הדברים שלך, ובכל פעם נראה לי שהיא לוקחת מהדברים שלך רק את מה שמתאים לה. למשל כתבת פעם על הפיוס בזוגיות, והיא מאוד התלהבה ובאה להגיד לי שאני חייב לקרוא את זה וללמוד ממה שכתבת. אבל היא לא  הרגישה שיש לה מה ללמוד מכך... אני דווקא חושב שהרבה דברים גם היא יכולה ללמוד, אבל היא קולטת מהמאמרים רק את מה שהיא רוצה (כלומר מה שאני צריך להשתנות..). אני לא יודע כיצד לגרום לה להבין שגם לה יש מה ללמוד, מבלי שהיא תיעלב.

תשובה: שלום לך איש יקר.

אתה כותב דברים חשובים, שאני מניחה שלא מעט גברים או נשים יתחברו אליהם ויזדהו עימם. הדברים שכתבת הזכירו לי מקרה שסיפר לי קרוב משפחה יקר. שבת אחת הוא ואשתו ישבו וקראו עלוני שבת. תוך כדי עלעול בעלון הוא הבחין במאמר נחמד העוסקבזוגיות. הוא החל לקרוא את המאמר והרגיש בתוכו, 'אשתי חייבת לקרוא את זה! זה בדיוק בשבילה!'. לא חלפו שתי דקות, ואשתו קוראת לו מהסלון: "בוא רגע, אני מוכרחה להראות לך משהו". הוא הגיע אליה לסלון ומסתבר שאשתו קוראת בדיוק באותו עלון. "אתה רואה את המאמר הזה" היא הצביעה על המאמר שהרגע סיים לקרוא, "פשוט מקסים. ואני חושבת שזה בדיוק בשבילך...".

באותו רגע הוא קלט את האבסורד. כל אחד מהם קורא, ובמקום לראות איך הוא בעצמו יכול להשתנות, הוא רק מתעסק בצד השני וחושב עד כמה השני הוא זה המוכרח ללמוד ולהשתנות... ובצורה זו, כשכל אחד מסיר אחריות, כיצד ניתן להתקדם באמת?

כך גם במקרה שאתה מתאר. אני מסכימה איתך שאם אנו חפצים לבנות ולחזק את הזוגיות שלנו אנו מוכרחים קודם כל להתבונן על עצמנו.במה אני יכול להתחזק? איפה הדברים נוגעים בי? איך אני יכול או יכולה ללמוד מכך? המוכנות שלנו לקחת אחריות היא כלי בסיסי ועיקרי לבניית בית שלם, אוהב וצומח.

לא פעם, כאשר מגיעים אלי זוגות לייעוץ, קורה כי אחד הצדדים בטוח כי רק בן הזוג צריך להשתנות, ואילו הוא- מושלם כמות שהוא. "אם היא תשתנה" הוא אומר בביטחון "כל הקשיים ייפתרו...", או להפך.

אבל זה פשוט לא הולך ככה. ככה אי אפשר לבנות. אמנם אני מאמינה כי ניתן לעשות שינויים גדולים גם כאשר אחד מבני הזוג עובד על עצמו ומתקדם, אך וודאי שהצמיחה היא אחרת לגמרי, כאשר שני בני הזוג שותפים לתהליך ומוכנים לקחת אחריות.

אתה שואל כיצד ניתן לגרום לאשתך להבין כי גם עליה מוטלת האחריות, וגם לה יש מה ללמוד ולשפר (כמו לכולנו...). ראשית, בכדי לגרום לה להבין זאת, אתה עצמך מוכרח להיות בתודעה זו, ביחס לאחריות שלך, גם כן. כשלב שני אני יכולה להציע לך, כי בפעם הבאה שהיא תשלח אותך לקרוא מאמר כלשהו, תנסה לפתוח איתה דיון ולשאול בפשטות, מה היא חושבת שאפשר ללמוד מהדברים.תאמר לה שאכן הדברים מעניינים וחשובים, ואיך לדעתה שניכם יכולים להפיק מכך תועלת וללמוד באופן אישי לטובת הזוגיות. אל תהדוף את הרצון שלה שאתה תקרא ותלמד, ותביע נכונות ללמוד מכך, אלא בנוסף תנסה לפתוח את השיחה להתבוננות משותפת. אתה יכול אפילו לציין מה אתה לומד מכך עבור עצמך, ולאחר מכן תשאל, ומה היא חושבת שהיא יכולה להפיק מכך? תעשה זאת באופן טבעי ופשוט, כי הרי ברור ששניכם שותפים לטנגו.

מעבר לכך, אמנם אינני יודעת את טיב הקשר והפתיחות שלכם, חשוב למצוא הזדמנות לדבר על כך באופן כללי. בזמן המתאים, תנסה לומר לה עד כמה חשוב לך לשפר ולקדם את הקשר, ואתה תוהה במה כל אחד מכם יכול להתחזק. תשדר לה שאתה עצמך לוקח אחריות, ותבקש ממנה שתהיה שותפה לאחריות. אפשר גם שתחליטו יחד על נקודה מסוימת שאתה עובד עליה בשבוע הקרוב, ועל עניין מסוים שהיא משקיעה בו באופן מיוחד השבוע. פעם בשבוע תוכלו לחשוב שוב יחד על רעיון נוסף לעבודה עבור כל אחד מכם. כך בעז"ה תוכלו להתקדם בזרועות משלובות של השתדלות, אחריות, אהבה ופרגון הדדי.

ולסיום, כמו שאני מזכירה מדי פעם, לא כדאי ללחוץ. כאשר אתה תשדר לה שאתה לוקח אחריות, שאכפת לך באמת, בעז"ה יתעורר גם הרצון שלה לעשות ולפעול. אל תנסה ללחוץ יתרה על המידה או לבקר אותה. הביקורת עלולה להשאיר אותה במקום ששוב מתנער מאחריות. וחבל. תנסה בנועם, ברכות ומתוך אכפתיות אמתית לחזק ולעורר גם את הרצון שלה. אתה יכול לפרט עד כמה היא חשובה לך, והקשר יקר לך, ועד כמה לדעתך אתם עוד יכולים להגדיל את האהבה, הקרבה והשמחה בניכם.  כך בעז"ה, תוכל לעורר אותה להיות שותפה איתך לאחריות לטובת הקשר הזוגי והקרוב שלכם.

וכמו בכל דבר כדאי להתפלל שבורא עולם יסייע, שייתן לך כוח לפעול ולעשות וכך ייתן בעז"ה גם בליבה וברצונה של אשתך היקרה.

אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". otsarpnimi@gmail.com