הטלפון צלצל בשעת ערב מאוחרת, שעה לא שגרתית לקבל שיחה ממטופל. זה בסדר, כבר התרגלתי לכך שאנשים במצוקה לא מבחינים בשעון. "דוקטור", האיש בצד השני נשמע מיואש, "אני צריך עזרה". "מה קרה?", שאלתי אותו. "נפרדתי מרותי" הוא חתם, כאילו שאני אמור לדעת במה מדובר. המתנתי להמשך דבריו, אבל הוא ציפה למוצא פי. "כן?", אמרתי לבסוף, "ומה מיוחד בפרידה שלכם? הרבה זוגות נפרדים זה מזו". הוא שתק לרגע ובסוף אמר: "אנחנו אמורים להתחתן בשבוע הבא". נפגשנו למחרת. יואב, בן 34, הגיע לקליניקה שלי. כבר בכניסתו ראיתי שהוא אדם מכובד, לא התפלאתי לשמוע ממנו שהוא רופא באחד מבתי החולים בארץ. כשהתיישב, החל לספר לי איך בבוקר של יום האתמול נתקף פתאום חרדה משתקת לנוכח המחשבה שהוא עומד להתחתן. לשאלתי, הוא סיפר שהרגע בו התחיל התקף החרדה היה כאשר חבר ילדות שלו, שעדיין לא פגש את ארוסתו, התקשר כדי לאשר הגעה לחתונה. "הוא אמר לי בטלפון", סיפר יואב, "שהוא כבר מצפה בקוצר רוח לפגוש את בחירת לבי, והמילים האלו העבירו בי צמרמורת נוראית. פתאום התחלתי לחשוב, האם היא באמת ראויה? האם זוהי אכן בחירת לבי? ואולי עוד מחכה לי אחת טובה ממנה?...". לאחת שיחת הטלפון, הוא שכב קפוא בחדרו עד שנרדם. סיוטים וחלומות זוועה העירו אותו כשהוא מזיע ורועד. מיד התקשר אל ארוסתו ואמר לה שהוא לא מסוגל להמשיך וביקש לבטל את החתונה. תוך כדי השיחה איתו התבררה לי האבחנה כי הבחור סובל מאישיות כפייתית, דבר שהתבטא בצורה עדינה בהרבה מתחומי חייו, ובצורה ברורה מאוד בתחום הרומנטי. במילים פשוטות, הבחור מתקשה לקבל החלטה עקב מחשבות חוזרות הטורדות אותו. על אף שיואב מודע לבעיה, הוא אינו שולט על רגשותיו ומחשבותיו. קבלת החלטה מציפה אותו עד כדי התקף חרדה של ממש. היה ברור לי שבמצבו הוא אינו מסוגל לקבל החלטה ולהתחתן, גם אם הבחורה המושלמת היתה ניצבת מולו. הטיפול הנפשי כלל ניסיון של שנינו להבין את התקפי החרדה ולנסות ללמוד לשלוט בהם. למרות זאת, היה לי ברור ששיחות אינן מספיקות ויש הכרח בשילוב של טיפול תרופתי. במפגשים הראשונים הוא הביע רצון להתחתן עם רותי, אך חשש מלקבוע שוב ולבטל. על תרופות לא היה בכלל על מה לדבר. למזלו, ארוסתו לשעבר לא הסכימה לוותר, היא הצטרפה לחלק מהפגישות והעבירה מסר שנטילת תרופות תתקבל מצדה במידה וזה יעזור לשפר את מצבו ולהעיז לקבל החלטה. כשהרגיש יואב שהדברים עומדים על פי תהום, הוא הסכים לפנות לטיפול תרופתי. בעזרת הטיפול הרגשי, התרופתי והרבה סיעתא דשמיא, הזוג קבע תאריך חדש לחתונה ונישא במזל טוב כעבור חודשיים. כשנה שאחרי, כאשר הם חובקים תינוקת קטנה, אני יכול לומר שיואב ורותי עדיין מתמודדים עם קשיים מסוימים, אך הם בהחלט מאושרים אחד בשני, שמחים ושלמים בהחלטתם.
