ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה אמש (ג') סיור בשכונות דרום ת"א, על מנת לעמוד מקרוב על השפעת מהגרי העבודה הלא-חוקיים על חיי התושבים באזור. בסיור השתתפו גם חברי הוועדה, חברי הכנסת דוד אזולאי, יעקב אשר, זבולון כלפה, דוד צור ונחמן שי. הסיור נחלק לסיור בשטח, מפגש יזום עם תושבי שכונות דרום ת"א ומפגש עם מפקד מחוז ת"א, ניצב אהרון אקסול כמו גם עם נציגי עיריית ת"א. הסיור בשטח העלה כי שכונות דרום ת"א הם "מדינה בתוך מדינה", כדבריה של ח"כ מירי רגב. בביקור בבניין מוזנח מאד בדרום ת"א, שבו לא היה כלל חשמל בחדר המדרגות, היה קשה שלא להריח את צחנת השתן של מהגרי העבודה המסתובבים במקום. תושבים מקומיים תיארו אווירה של פחד לאחר שקיעת השמש. בבניין המוזנח גרות שתי קשישות יהודיות בודדות, מוקפות במהגרי עבודה שישנים לעיתים על הגג. חברי הכנסת ביקרו אצל הגב' רבקה אברמוב שאמרה כי היא יוצאת מביתה רק פעם בשבוע עקב הפחד. היא הוסיפה וסיפרה כי לילה אחד נאלצה להזעיק את המשטרה לאחר שגילתה על מפתן ביתה נרקומנים ישנים. לדבריה רשויות הרווחה בעיריית ת"א אינן מצויות בקשר אתה או עם שכנתה. בהמשך הסיור, ברחוב נווה שאנן, התברר כי הרחוב הפך לשוק של דוכני רחוב מאולתרים בהם מהגרי העבודה מוכרים ציוד החשוד כגנוב. בשטח אף נצפה "דוכן" לממכר אופניים גנובות. יותם אביזוהר, מנכ"ל ארגון "ישראל בשביל אופניים", סיפר כי חמישה זוגות אופניים נגנבו לו ומאז הוא משתמש אך ורק באופניים להשכרה של עיריית ת"א (תל-אופן). בשטח נצפו גם ברים מאולתרים ללא רישוי עסקים, אחד מהם הוקם על שטח בית כנסת שפונה. בברים אלו מוגשים אלכוהול ונרגילות. באופן כללי, כל הסביבה הייתה מוזנחת מאד וניכרו בה סימני אלימות פיזיים. בדיון שהתקיים בהמשך עם דיירי השכונות אמר שלמה מסלאווי, חבר ועד השכונות, כי "מדובר במדינה בתוך מדינה ואי אפשר להסתובב באופן חופשי בלילות". הוא ציין מקרי אלימות קשים וקיומן של כנופיות בקרב מהגרי העבודה. מסלאווי אמר כי יש לשקול העברת מהגרי העבודה אל מחנות שהייה. מר אילן להבי, גבאי בית הכנסת "עץ חיים" של קהילת הקווקזים, בו התנהל הדיון, אמר כי לא פעם המהגרים עושים את צרכיהם בחצר בית הכנסת ואף פרצו לשם כך למרתף בית הכנסת. הוא ציין כי הם מפעילים חברת אבטחה פרטית. בתום הדיון עם נציגי השכונות אמרה ח"כ רגב כי תקיים דיון יסודי בוועדה וכי יוזמנו לדיון ראש העיר ת"א ומנכ"ל העירייה, נציגי משרד הבריאות ובית החולים איכילוב, נציגי משרד הפנים, משטרה ונציגי השכונות. היא אמרה כי "ברור שיש כאן מצב של מדינה בתוך מדינה. זו מציאות בלתי אפשרית. לא ייתכן שהמדינה לא תוכל לאכוף". היא הוסיפה ואמרה כי תפעל עד להשגת פתרון. בדיון שהתקיים עם המשטרה, שמעו חברי הכנסת סקירה קצרה של מפקד מחוז ת"א, ניצב אהרון אקסול. הוא אמר כי מדובר בבעיה לאומית וכי המשטרה ועיריית ת"א פועלים כמיטב יכולתם. הוא הוסיף ואמר כי כל פתרון הוא בעייתי וכי לא ניתן להעביר את המהגרים למתקן סהרונים. הוא ציין כי מדובר באוכלוסייה בגודל של 40,000 – 50,0000 איש (מתוך מספר כולל של כ- 60,000 מהגרים) המתרכזים בשכונות דרום ת"א. הוא הוסיף כי קיימת "פשיעת הישרדות" יחד עם בעיות של אלימות ואלימות בתוך המשפחה. הוא הוסיף כ אוכלוסיית המהגרים מרבה בשתיית אלכוהול, דבר שלא היו מורגלים בו בארצות המוצא שלהם. הוא הוסיף כי קשה מאד לאכוף את החוק על אוכלוסייה זו, שכן אין לה כתובת וגם לא ניתן לחקור אותה בשפת האם – טיגרית, דבר הנדרש על פי החוק. לעומת זאת, אמר כי תמונת המצב המודיעינית די טובה. מסתבר גם שהאוכלוסייה מתבססת בשטח וכי כ- 2800 משפחות מטופלות בטיפת חלב. מר רובי זלוף, המשנה למנכ"ל עיריית ת"א, אמר כי לעירייה בעיות קשות עם אוכלוסיית מהגרי העבודה. הם מהווים נטל כבד על מערכת הבריאות, שכן הם אינם מבוטחים. העירייה גם דואגת להזנת ילדי המסתננים ולחינוכם. יוסי אדלשטיין, מנהל האכיפה ברשות ההגירה, אמר כי הפתרון מורכב מהעברת מהגרי העבודה למחנות שהייה כמו עין סהרונים ואחר כך העברתם למדינה שלישית. ח"כ רגב שסיכמה את הדיון אמרה כי יש להעביר את מהגרי העבודה הלא-חוקיים למחנות שהייה ולאחר מכן יש להעבירם למדינה שלישית. היא ציינה כי תדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לאתר את הפתרונות המשפטיים שיאפשרו מהלך כזה.
