אירוע תמוה התרחש בירושלים. ישבו להם פרנסי הבירה, נכבדיה, חכמיה ויועציה ותהו איזו תכנית אמנותית ראויה לעיר שחוברה לה יחדיו ליום חגיגות איחודה, הלא הוא 'יום ירושלים'. כשהגיעו הנכבדים לשאלת האמן שיוזמן לשורר ולזמר בפני החוגגים היה מן הסתם מי שחשב על האופציה הטבעית מכל ומלמל משהו על יהורם גאון, היה אולי מישהו שחשב על איזו להקה צבאית או איזה עידן עמדי, משהו בניחוח ירושלמי, אבל אז העלה אחד מגאוני אותה התכנסות את הרעיון שהיכה את כולם בתדהמה – אחינועם ניני. על פניו נראה שבאותה שנייה בה נזרק לחלל האולם שמה של הגברת ניני הוחדר לאותו אולם גם גז מרדים, כזה שמשמש סיירות מובחרות לפני פריצה למבנה מאוייש. אחרת אין שום הסבר הגיוני לכך שמכל זמרי ארצנו ולהקותיה נבחרה דווקא ניני. לא אערער על יכולת השירה שלה או כישורי הבמה שלה, שהרי לא לשווא נבחרה בשעתו לזמר בפני האפיפיור כמו גם נשיאים ושועים בארץ ובעולם, ובכל זאת, יום ירושלים? דווקא ביום הזה שבו עם ישראל חוגג ומציין את איחודה של העיר להציב על הבימה העירונית את מי שמטיפה בכל במה לחלוקתה של העיר מחדש והקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים, זו שמחרימה את כל מה שיהודי מעבר לקו הירוק (אני משער שבניגוד לסירוב להופיע באולם התרבות של מעלה לבונה או סוסיא תיאות ניני להופיע בפני אולם מקביל בג'לזון). דווקא אותה? ואם, רבותי גאוני ירושלים וחכמיה, מומחי התרבות והזמרה שקיבלו את ההחלטה, אם במקרה התאייד מזיכרונכם עברה הפוליטי של הגברת ניני, הרי לכם תזכורת מתושבת העיר, חן רוזן שמה, שגם היא כמו רבים אחרים קוראים להחרים את האירוע המרכזי שמתכננת העירייה, בשל ההחלטה המשונה הזו שלכם. וכך כותבת ומזכירה רוזן: "ביום הזיכרון לחללי צה"ל 2012 הופיעה ניני בטקס משותף ליהודים ופלשתינים המשתתפים משפחות שכולות מן הצד הפלסטיני. לטענות כלפיה ענתה- "אם כל ערבי הוא מחבל, אז כן שרתי למחבלים. באותה מידה, כל ישראלי הוא רוצח, לא? אז הייתי בחברה טובה. בהופעתה התלוננה על התוכנית של משרד החינוך בה כל תלמיד יבקר במערת המכפלה ואמרה "הילדים שלי לא ייסעו לשום חברון, מעדיפה שייסעו לאום אל פאחם". עוד הוסיפה "מי שלא טוב לא שיקום וייצא מהאולם, הדלת פתוחה בפניו ושלא יקנה את הדיסק שלי". היא משתתפת בהפגנות פרו פלשתיניות שבהם קוראים לחלוקת ירושלים וחזרה לגבולות 67. היא חתמה על עצומה שמבקשת מהנשיא פרס לאפשר לחנין זועבי להיבחר לכנסת. האם היא לא מתביישת להופיע בחגיגות יום לשחרורה ואיחודה של ירושלים? הרי זה נוגד את כל דעותיה! האם העירייה לא יכלה למצוא זמר/ת מתאימים יותר ליום מיוחד זה?". את שאלתה זן של רוזן ראוי לתלות בחלל האוויר של עיריית ירושלים. כאמור, כבר כעת יש לא מעטים המתכוונים להחרים את האירוע המרכזי, אבל מעבר להחרמה נותרה מהדהדת שאלת התבונה שמאחורי בחירתה של ניני לאירוע. אגב, בשיחה עם סגן ראש העירייה, דוד הדרי, עולה שגם הוא לא אוהב, בלשון המעטה את ההחלטה. לטעמו מדובר בשערורייה. הוא מציין שאנשי המקצוע בעירייה אינם ערים לסוגיות הללו כשהם מקבלים החלטות מסוג זה והבטיח למצוא את הדרך שמתנע הישנות מקרים שכאלה. נראה שלמען כבודם של מקבלי ההחלטות בעירייה ראוי שכך יהיה.
