מוחמד עלי, האימאם של המסגד בווילודייל בטורונטו, בו נהג החשוד בטרור, ראיד ג'אסר, להתפלל בשנה שעברה, חושף פרטים חדשים על הסימנים המעידים של תהליך ההקצנה הדתית שעבר ג'אסר, שהובילה אותו לתכנן את פיצוץ רכבת מעל גשר הניאגרה. בראיון ל-CBC אמר עלי, כי לאחר תפילת יום השישי הוא היה נוהג לשבת ולשוחח עם ג'אסר, ובאחת השיחות ג'אסר אמר לו, כי "הלא מאמינים נמצאים במלחמה איתנו, ולכן עלינו לנהל מלחמה נגדם". ג'אסר טען עוד, כי הג'יהאד הוא למעשה פעולה של "הגנה עצמית", ומטרתו להביא להשכנת שלום. בחודש דצמבר האחרון, על פי עדותו של האימאם, הביא ג'אסר, נהג רכב מסחרי, את חברו שיהאד אסרייר, סטודנט לתואר שלישי בביו הנדסה, להתפלל במסגד. השניים נראו יחדיו בהזדמנויות נוספות, אך כלפי חוץ לא ניתן היה ללמוד על מהות הקשר בין השניים. בתקופה הסמוכה למעצרו הבחין האימאם, שג'אסר נראה מתוח, והוא שאל אותו לפשר העניין, והלה השיב שהוא "עייף". האימאם ציין, כי ג'אסר סולק ממסגד אחר לאחר שהטיף לצעירים לצאת לג'יהאד. לדבריו, אי קבלת האזרחות הקנדית הייתה גורם לכעס הרב שהצטבר אצלו. הסיבה לאי קבלת האזרחות נובעת מהרשעתו בפלילים, כולל בהשמעת איומי רצח. חרף זאת, זכה ג'אסר למעמד של תושב קבע. הקשר הפלסטיני לטרור בקנדה חשיפת התארגנות הטרור הקנדית מוסיפה לעורר גלים במערכת הפוליטית ובציבור הקנדי. הרקע האישי של החשודים, ראיד ג'אסר מטורונטו ושיהאב אסרייר ממונטריאול, מעלה שאלות קשות בנוגע למערכת ההגירה ויכולת הזיהוי המוקדמת של מהגרים העלולים להוות סיכון לביטחון הלאומי של קנדה. על כך מדווח אתר שלום טורונטו. שר האזרחות וההגירה, ג'ייסון קני, הזדרז להנחות את אנשי משרדו לבחון מחדש את הנהלים הקשורים לטיפול בגירוש מהגרים שהורשעו בפלילים, לאחר שהתברר, ראיד ג'אסר היה מועמד לגירוש בגלל עבירות פליליות, אך הליך לא יצא לפועל כיוון שהוא לא הייתה בידיו אזרחות של מדינה כלשהי, והוא נכלל תחת ההגדרה של "חסרי מדינה". מוחמד בן ה-66 כיום, אביו של ראיד, נולד ביפו ב-1947, ושנה לאחר מכן עם הקמתה של מדינת ישראל עקרה משפחתו לרצועת עזה, שהייתה תחת שלטון מצרי. בשנת 1966 עקר מוחמד, שלא קיבל עד אז מסמכי אזרחות מצריים, לאיחוד האמירויות, שחוותה באותה תקופה את תחילתה של הפריחה הכלכלית. הוא נישא לסבאח (כיום בת 60), בת למשפחה פלסטינית שנולדה בערב הסעודית, לבני הזוג נולדו הילדים הבאים: ראיד (נולד ב-1977 באבו דאבי), נביל ושאדי. משפחתו של מוחמד פזורה בשלוש מדינות. שני אחים ואחות מתגוררים באיחוד האמירויות, שני אחים בקנדה ואח באיטליה. באיחוד האמירויות זכו מוחמד ובני משפחתו לחיי רווחה ושלווה. בתחילה עבר מוחמד למחייתו במוסך, אך חיש מהר השתלב בתפקידי הוראה, ומאוחר יותר עבד בתחום השיווק והפרסום בעיתון "אל-סיאסה”. בתקופה זו ביקר מוחמד פעמים רבות בירדן, שאפשרו לו לקבל דרכון ירדני במקום תעודת המעבר המצרית, בו עשה שימוש בנסיעותיו לחו"ל, כולל בתקופת לימודיו באוניברסיטה הערבית בבירות בין השנים 77-83. החיים הטובים באיחוד האמירויות הגיעו לקיצם ב-1990 בעקבות פלישתה של עיראק לכוויית. העמדה הפלסטינית האוהדת את סדאם חוסיין גרמה לחשדנות גדולה כלפי הפלסטינים המתגוררים במדינות המפרץ, ואלה נתפסו כ"בוגדים" ו"משתפי פעולה" עם המשטר העיראקי. מוחמד טען, כי משפחתו הייתה נתונה להתנכלויות של השלטונות, והוא עצמו נדרש ע"י המודיעין של איחוד האמירויות לשמש מודיע בקהילה הפלסטינית. לדבריו, זו הייתה הסיבה שהניעה אותו לעקור לגרמניה בינואר 1991 ולבקש בה מקלט מדיני. האווירה באותה עת בגרמניה התאפיינה בעוינות כלפי הפליטים, ולדברי מוחמד, מעבר להפגנות משפחתו הייתה יעד למתקפת שנאה, שבוצעה באמצעות השלכת בקבוק תבערה לתוך הבית בו התגורר. לאחר שנתיים בגרמניה, וטרם מיצה את הליכי הטיפול בבקשה לקבל מעמד של פליט החליט מוחמד לעקור פעם נוספת, והפעם לקנדה, בה מתגוררים שני אחיו. מוחמד ובני משפחתו נחתו בשדה התעופה פירסון בטורונטו בשנת 1993, ומיד הגישו בקשה לקבלת מקלט מדיני, ובאותה שנה נולד למוחמד וסבאח ילד נוסף. בבקשתו הסביר מוחמד, כי הוא חושש מרדיפה על רקע פוליטי בישראל, באיחוד האמירויות ובמצרים, וסיפר על הקשיים להם הייתה נתונה משפחתו בגרמניה. מנהלת ההגירה והפליטים דחתה את בקשתו בהטילה ספק באמינות טענותיו על רדיפה פוליטית אפשרית. מוחמד לא אמר נואש. הוא הגיש ערעור שנדחה, אך בהיותו חסר אזרחות במדינה כלשהי הוא ובני משפחתו, למעט הבן ראיד, הוכנסו לתכנית מיוחדת, שאפשרה את הישארותם בקנדה, ובסופו של דבר הובילה לקבלת אזרחות קנדית. הבן ראיד לא היה זכאי להיכלל בתכנית זו בגלל שלוש הרשעותיו בפלילים, שכללו בין היתר השמעת איומי רצח בשנת 2000 ומעשי הונאה בסכום הקטן מ-5,000 דולר. הוא ביקש להישאר בקנדה במעמד של פליט, אך בקשותיו נידחו והוצא נגדו צו גירוש מהמדינה, שלא יצא אל הפועל בגלל היותו חסר אזרחות של מדינה אחרת. לאחר זמן ניתנה לו חנינה והוא זכה לקבל מעמד של תושב קבע. לפני מספר שנים יצר מוחמד קשר עם מנהיג מוסלמי בטורונטו, וביקש ממנו את עזרתו על רקע חששו שבנו ראיד הפך לקנאי בגישתו הדתית. "אני מוטרד מאוד מהעובדה, שאדם זר קיבל חנינה על פשע חמור ניתן לו אישור שהייה בקנדה", אמר השר קני. "אני בוחן את כל ההיבטים של מקרה זה כדי לבחון את הלקחים הנדרשים, ובכל מקרה אני יכול לומר בביטחה, שלא אסכים שעבריינים מסוכנים יורשו לשהות בקנדה ללא הגבלה בהתבסס על חנינה כלשהי". השר קני הוסיף, כי משרדו עורך רפורמה מקיפה במערכת ההגירה כדי לטייב את הסינון הביטחוני, והוא האשים את הממשלות הקודמות ביצירת הסדקים במערכת, שאפשרו לראיד ג'אסר להישאר בקנדה למרות הרשעותיו בפלילים.
