מצבן של נשים בשוק העבודה הוא בדרך כלל פחות טוב מזה של הגברים. שורה ארוכה של דו"חות ומחקרים מוכיחים כי קיימת אפליה שיטתית של נשים בשכר ובקידום. אולם המחוקק העניק לנשים שורה של זכויות ייחודיות אשר נובעות כמעט כולן מהעובדה שנטל הולדת הילדים בחברה האנושית מוטל כמעט כולו על כתפיהן. חוק עבודת נשים קובע, בין היתר, כי אישה זכאית לחופשת לידה עוד לפני הלידה. חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות. חשוב לציין כי על פי חוק הביטוח הלאומי, אישה זכאית לדמי לידה רק עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. חופשת הלידה של עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות מ12 חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, תעמוד על 14 שבועות בלבד. מלבד זאת, עובדת זכאית להיעדר עד 40 שעות במהלך ההיריון לצורך בדיקות רפואיות, ובמידה ורופא קבע כי המשך עבודתה מסכן את העובר היא זכאית להיעדר מהעבודה גם לצורך כך. לחופשת לידה זכאית גם אם מאמצת ואם באומנה, ובמצבים מסוימים ניתן לחלק את החופשה בין האם והאב. בנוסף לכך, החוק מעניק הגנה מפני פיטורין לעובדת בהיריון ולעובדת שטרם חלפו חודשיים מאז חזרה מחופשת הלידה. עובדת כזו ניתן לפטר רק לאחר שניתן לכך היתר בכתב משר העבודה (היום שר הכלכלה). תאריך תוקף ההיתר יכול להיות רק מהתאריך שבו ניתן ההיתר, להוציא מקרים חריגים שבהם השר רשאי לתת היתר שתוקפו כבר מתאריך הבקשה. הגנה דומה מפני פיטורין ניתנת גם לאם בתהליך אימוץ, לאם בתהליך אומנה ולהורים במהלך טיפולי פוריות. הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני עבודה ומשפט אזרחי
