השר לביטחון-פנים יצחק אהרונוביץ' הביע זעזוע ביום שישי האחרון מהתפרעות מפגינים חרדים במהלך עצרת הגיוס שהתקיימה בלילה קודם לכן. הוא הביע את שאט נפשו מפציעת השוטרים והבהיר כי שום דבר לא ישנה את עבודת הממשלה סביב סוגיית הגיוס. "התנהגות עבריינית, מחאות בלתי חוקיות ותקיפת שוטרים לא ישנו את עמדתה הנחושה של הממשלה בעניין השוויון בנטל", אמר. האמירה הזו מקוממת. היא מקוממת משום שאין כל קשר בין הפורעים שפצעו שוטרים לעניין המחאה נגד גיוס בני הישיבות. ההיפך הוא הנכון: המתפרעים חסרי המעש והבושה, שאין יראת אלוקים בליבם ולמעט כמה דקות של אקשן המאפשרות להם לשחרר את האנרגיות האצורות בהם אין בהם ולא כלום, הם אלו שמייחלים בסתר ליבם שהצבא ייטול אותם ויעשה איתם משהו מועיל. הם אלו שרק הצבא יוכל לחנך אותם מחדש כי המערכת החרדית כשלה מלחנך אותם. הם אינם חרדים. הם מתפרעים חסרי גבולות. התורה בשבילם היא המלצה ומתכון לאקשן בהפגנות משולהבות. האמירה של אהרונוביץ' מקוממת משום שאפשר לרגע לטעות שהוא ניזון ממדיניות הטוקבקים ברשתות החברתיות ומאווירת העליהום הכללי נגד הציבור החרדי שבהחלט מבוהל מהרצון לחנך אותו מחדש: האם בן אדם בגילו ועם רקורד ציבורי כל כך גדול אינו יודע שהציבור החרדי על כל מנהיגיו מתנגד למעשי אלימות מכל סוג שהוא? האם יש מישהו בציבור החרדי שסבור שאלימות היא התשובה לוועדת פרי לשוויון בנטל? קצת סדר: הזרמים המרכזיים בציבור החרדי כלל לא נכחו בהפגנה. הנהגת הזרמים המרכזיים סבורה שזו לא הדרך להתמודד עם סוגיית הגיוס בעת הנוכחית. כמה מוזר, אבל כשהציבור החרדי יוצא להפגין בהמוניו (הפגנת חצי המיליון לפני כעשור, הפגנת עמנואל בת מאות האלפים) לא נרשמים שם מעשי אלימות. גם בהפגנה הנוכחית בה נכחו אלפים רבים של אנשים שרק באו לממש את זכות מחאתם, חזרו מנהיגי פלג 'העדה החרדית' וקראו שלא להפר את הסדר הציבורי. זה יוצר חילול השם, הפצירו בנערים שהתגודדו על הגדרות. העיתונות החרדית למחרתו של יום יצאה בגינויים מפליגים נגד נערי השוליים שיצאו לבקש אקשן ולחולל את אחד הנזקים התדמיתיים החמורים ביותר על הציבור החרדי. ורק השר לביטחון-פנים יצא לתקשורת להבהיר כי האלימות החרדית לא תשנה את "עמדתה הנחושה של הממשלה בעניין השוויון בנטל". כמה חבל. הגיע הזמן לשנות את התפיסה. לחדול מחטא ההכללה. לקרוא למעשי אלימות בשם עושיהם ולא על פי גודל הכיפה שעל ראשו או החולצה הכתומה שהוא לובש. כך ננהג כלפי מפגיני רוטשילד, כך נסקר את הפגנות הכתומים, כך ראוי להתייחס להפגנות החרדים. אלא אם מישהו מעוניין אחרת.
