ראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי, יפתח שפיר, התייחס ביומן ערוץ 7 לדיווחים המטרידים בתקשורת העולמית אודות הטילים שמכוון אסד לעבר ישראל, זאת בצל ביקורו החפוז של ראש הממשלה נתניהו במוסקבה בשבוע שעבר, ביקור בו ביקש מהרוסים שלא להעביר לממשל הסורי טילי S-300. בראיון עם שפיר ביקשנו לשמוע עד כמה מהווה העברת טילים מסוג זה לידיו של אסד איום אסטרטגי של ממש נגד ישראל, וכבר בראשית דבריו ציין שפיר כי ישראל אינה מבוהלת מהמתרחש אם כי יש מי שדואג לעורר מהומות לצרכים פוליטיים, כהגדרתו. על הטילים המדוברים מציין שפיר כי מדובר בטילי קרקע אויר שביסודם נועדו למטרות הגנה, וכך גם פותחה המערכת שלהם. עם זאת המערכות המשופרות של הטילים הללו מסוגלים לפעול גם מול תקיפת טילים בליסטיים ולא רק מול מטוסים. בדבריו ציין שפיר כי אסד ביקש טילים מעין אלה מידידיו במוסקבה מספר פעמים, אך שוב ושוב נענה בשלילה. כעת נראה כי קיימת כוונה להעביר את הטילים על פי חוזה שככל הנראה נחתם בין הצדדים בשנת 2007. באשר למניעיו של פוטין לביצוע המהלך אומר שפיר כי המהלך מונע בעיקר מכסף, אך כפי שהיה בתקופת ברית המועצות חשובה לפוטין דריסת הרגל במקומות שונים במזרח התיכון ובאיראן, ובשם שאיפה זו חשובה לו האחיזה בנמל טרטוס הסורי, אחיזה המהווה בסיס לוגיסטי לצי הרוסי. עוד מציין שפיר כי מוסקבה תומכת באסד באופן נחרץ ומעבירה לו אספקת מערכות שונות בתואנה של הצורך להתמודד עם המורדים, אך המערכות כולן אינן באות לידי ביטוי במאבקים אלה אלא דווקא מול גורמי חוץ כדוגמת ישראל. אחת הדוגמאות לכך היא טילי חוף ים המוגדרות כהגנתיות אך יכולות לסכן אניות ישראליות. כך גם מערכות ניידות של טילי 'בול' שנועדו לגונן על כוחות יבשה והצפי היה שאסאד יעשה בהן שימוש בהגנה על מתקנים אסטרטגיים, מפקדות ומאגרי נשק כימי. בהקשר זה מזכיר שפיר את הניסיון הסורי להעביר מערכות ללבנון בינואר האחרון, מהלך שנמנע, על פי פרסומים זרים, בידי חיל האוויר הישראלי, אירוע שכזכור אין לו כל אישור מגורם רשמי ישראלי. להערכתו של שפיר אסד מוטרד מהאפשרות שגורמים חיצוניים כדוגמת ישראל, נאט"ו וארצות הברית יתערבו בלחימה בארצו, מהלך שיביא לקריסתו, אם בדרכו של קדאפי ואם בדרך אחרת בה יימלט למדינה ערבית זרה או להקים מדינה עלאווית נפרדת בצפון ארצו. לנוכח חשש זה מבקש אסאד להתחמש בטילים הרוסיים או לפחות לאותת שזו כוונתו כדי להרתיע את ישראל. מנגד את ישראל מטרידה האפשרות שבידי אסאד יהיו טילים המסוגלים להפיל מטוסים מעל חיפה, ומטרידה עוד יותר האפשרות שהטילים הללו יפלו לידי החיזבאללה. שפיר מתאר תרחיש בו יבקש אסאד מחיזבאללה להחזיק בטילים אלו עד לימים בהם ייצב את ממשלו. אל מול חשש זה יכול, להערכת שפיר, ראש הממשלה נתניהו רק לדבר על ליבו של פוטין ולהסביר לו את הסכנה שבנפילת הטילים לידי חיזבאללה. כמו כן יוכל נתניהו להציע 'דיל' כלכלי או ביטחוני כלשהו. להערכתו של שפיר קיימים מספר אפיקים של עסקאות שכאלה. הוא מזכיר דוגמא מהעבר והיא הרכישה הביטחונית היחידה של רוסיה מחוץ לרוסיה. היה זה בתקופת ברית המועצות כאשר ברית המועצות רכשה מישראל מטוסים ללא טייס, תחום בו ישראל היא אחת המובילות בעולם אם לא המובילה ביותר. ישראל מכרה את המטוסים שאינם מתקדמים ביותר כיוון שידעה שהרכישה לא נועדה אלא להעתקת המערכות שבמטוסים בידי גורמי מחקר ופיתוח רוסיים. עסקה שכזו יכולה להוות גורם מדרבן מבחינתו של נתניהו מול הרוסים. על כל אלה מוסיף שפיר ומציין כי קיים ספק גדול אם אכן יש בידי הרוסים יכולת לקלוט את המערכות הרוסיות בתקופה בה הצבא עסוק במאבק מתמשך. הוא מזכיר שקליטת מערכות שכאלה מצריכה לימוד ותרגול רב, בניית מערכות ועוד. במידה ואכן קיימת בעיה שכזו יכולים להיות לה שני פתרונות, האחד בדמות אנשי חיזבאללה שיגיעו למוסקבה כדי להתאמן על המערכות בעוד הצבא הסורי נאבק את מאבקיו, והאפשרות האחרת היא שהמערכות הרוסיות תגענה עם צוותי לחימה רוסיים שיפעילו אותן כל עוד הצבא הסורי מוגבל ביכולותיו. אפשרות כזו, מסביר שפיר, תהיה איתות משמעותי מאוד ממוסקבה לעבר ישראל, תורכיה וארצות הברית.
