יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, אמר ביום לציון חופש המידע שצוין היום (שלישי) בכנסת, "כיום, חמש עשרה שנה מאז חקיקתו, אני חושב שיש צורך לבחון ולעגן בחקיקה איזונים מהותיים יותר ורחבים יותר ביחס ל'חוק חופש המידע' - איזונים שישמרו על חופש המידע, אך לא יעשו אותו ל'הפקרות המידע'". לדבריו, "קו פרשת המים נוגע לפרסום ציוני המיצ"ב. עוד לפני פסיקת בג"ץ, ציוני מיצ"ב ארציים וכן ציונים בכל רשות מקומית, התפרסמו זה כמה שנים וסיפקו תמונה לפי קבוצות גיאוגרפיות, סוציו-אקונומיות, מגדריות ועוד. החידוש בעתירה, היה הדרישה לחשיפת המידע ברמת בית-הספר. והנה, רק בשבוע שעבר הופיעה מפת הישגים אינטראקטיבית ב'אתר של המדינה' המבוססת על אותו אתר נדל"ן, שהמציא דירוג משלו המשוקלל על בסיס המיצ"ב להערכת הישגי בית-הספר ולשימושם של מתווכים, יזמי נדל"ן ועוד בעלי ענין". "האם היה זה "פטרנליזם" מצד משרד החינוך שניסה להגן על "כבוד האדם" של תלמידי בתי הספר עם ציון מיצ"ב נמוך שהושפלו קבל עם ועולם?", שאל אדלשטיין. לדבריו, "חשיפה ברמת רזולוציה כזו היא פגיעה לא קבילה בהורים, בתלמידים, בתושבי שכונות, מורים ומנהלים. הצורך של הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה להתהדר בציוני המיצ"ב של בית-ספרם איננו מצדיק את המשך הגדלת הפערים על חשבון המעמד הנמוך". "אני מתנגד לפרשנות ל'חוק חופש המידע' שמשמעותה היא תוכנית ריאליטי בשם "מיצ"ב נולד" - תוכנית ששחקניה הם ילדינו, בנינו ובנותינו - תפישת עולם שמחצינה את העקרונות של חינוך אאוט, ציונים אין. משרד החינוך חייב לשקול שיקולים חינוכיים בשאלת פרסום המידע בדיוק כפי שמשרד הביטחון חייב לשקול שיקולים ביטחוניים בפרסום מידע", הוסיף. באשר לחשיפת הוצאות של נבחרי ציבור אמר, "אני בטוח, שכפי שפורסם בעבר, גם בעתיד נשמע על נבחר ציבור כלשהו שיצא עם פמליה גדולה ומשלחת אנשי עסקים למדינה אסיאתית לצורך העניין. הבקשות למתן מידע לגבי הוצאות המשלחת יישלחו למשרד הממשלתי, ועם פרסומן, הכותרות תזעקנה על בזבוז משווע של כספי ציבור דווקא בזמן של ריסון תקציבי". עוד ציין כי "הכותרות כמעט תמיד מתרכזות בהוצאות, אולם לצערי הן נמנעות מלתת ביטוי לשורת ההכנסות. גם אם הפמליה חתמה על חוזים כלכליים בעלי ערך אסטרטגי בסכומים של מיליארדי שקלים, הם לא יבואו לידי ביטוי תחת 'חופש המידע'. חצי אמת גרועה משקר". אדלשטיין אמר כי "אי אפשר לטעון ש'חופש המידע' תורם לאמון הציבור במערכת השלטונית כאשר המידע מנסה לערער את אמון הציבור ולא לבסס אותו. חופש מידע כן, הפקרות המידע לא". לסיום ציין כי, "בניגוד מוחלט לתדמית התקשורתית ההחלטות בכנסת אינן מתקבלות במסדרונות אפלים ובחדרי חושך, בדילים סודיים ובחדרים אפופי עשן. הכנסת חשופה לעיני כל. הכנסת משקיעה משאבים עצומים בהנגשת המידע הפרלמנטרי לציבור ובחשיפה מתמדת של החומרים המתגבשים במליאת הכנסת, חדרי הוועדות, הלשכה המשפטית ומרכז המחקר והמידע של הכנסת והעברתם לידי 'משתמש הקצה' - האזרח הקטן". ח"כ יולי אדלשטיין בחר היום להשתלח בנאומו בכנסת בפסק דין של בית המשפט המחוזי אשר נתן לגיטימציה לחופש המידע ולזכות הציבור לדעת. אמיר ווינשטוק ממייסדי את אתר מדלן "הכל על שכונות ועל בתים", אשר חשפו את נתוני המיצ"ב, בהם עיינו כרבע מיליון הורים מסר כי: "מנאומו של כבוד היו"ר עולה כי ההורים לא זכאים לדעת מה היקף האלימות בבית הספר של ילדיהם ומה רמת השחיקה של המורות, הכנסת. רבע מליון הורים שנכנסו בשבוע האחרון לאתר מדלן חולקים על כך וחושבים אחרת, ההורים רוצים שישתפו אותם בתמונת המצב האמיתית ומה כולנו עושים כדי לשפר אותה. אנחנו נמשיך לספק את המידע. הדבר העצוב הוא שמדבריו של אדלשטיין עולה כי הבעיה הגדולה ביותר במערכת החינוך היא לא המציאות העגומה שחשפנו והפערים שנחשפו, אלא הנגשת הנתונים להורים על ידנו"
