בתחילת השבוע הכריזו שר הדתות נפתלי בנט וסגנו הרב אלי בן-דהן על רפורמה מקיפה בשירותי הדת. הרפורמה כוללת שלושה מוקדים עיקריים: פתיחת אזורי הרישום לנישואין, צמצום מספר המועצות הדתיות ומינוי ראשי המועצה הדתית במכרז. הביקורות על הרפורמה לא איחרו לבוא, בין השאר בשל ריכוז הסמכויות אצל השר והפיכת יו"ר המועצה הדתית לפקיד ממונה. כדי שהרפורמה תצא לדרך דרושים שינויי חקיקה, ויש לא מעט אנשים שמתכוונים להתנגד לה או לפחות לנסות לעצב אותה קצת אחרת, בטרם תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ב'צוהר' מרוצים ביום ראשון חוו בארגון רבני 'צוהר' יותר מרגע אחד של נחת, עם ההכרזה על פתיחת אזורי הרישום לנישואין. בשנת תשס"ו תיקנה הרבנות הראשית תקנות שהשאירו מחצית מרבני 'צוהר' מחוץ למעגל המאושרים להשיא זוגות, ובכך צמצמה את מיזם החתונות המתרחב של הארגון. 'צוהר' ניסתה לעקוף את הגזירות בדרכים שונות. אחת מהן הייתה לרשום את הזוגות דרך רבנויות שכן מאשרות את רבני הארגון (למשל הרבנות בשוהם), ללא קשר לאזור הגיאוגרפי שבו מתגוררים בני הזוג. השיטה הזאת נקראה בד"ץ, משום שגם הבד"ץ הוא על-אזורי. זוג חסידי מחיפה, למשל, יגיע לבד"ץ בני ברק או ירושלים כדי להתחתן. לפני כשנה וחצי החליט שר הדתות דאז, יעקב מרגי, ש'צוהר' הם בכל זאת לא בד"ץ. הוא חדל לספק לרבנות בשוהם מספר תעודות שגבוה מהצורך האמיתי של הנישאים בעיר. אז החלה מלחמת עולם בין 'צוהר' ומשרד הדתות, וזו הסתיימה בפשרה. הרפורמה החדשה מייתרת את הפשרה ותאפשר למיזם של 'צוהר' להמשיך לרוץ בלי להזדקק לוועדת החריגים של הרבנות, שנהגה לפסול רבנים ציוניים רבים. אבל השר בנט כלל לא דיבר על 'צוהר' בתחילת השבוע. הוא תיאר תחרות בריאה שתתפתח בין המועצות הדתיות השונות על רישום הזוגות לנישואין. בהרצליה הפקידים לא מספיק נחמדים? סע לרעננה. בחיפה מערימים קשיים? סעו למועצה הדתית בחדרה. מכיוון שלרישום הנישואין במועצה יש גם היבט כלכלי שנע בין 300 ל600 שקלים שמקבלת המועצה עבור כל זוג שנישא, המועצות, אליבא דבנט, יתאמצו יותר ושכר מאירי הפנים יהיה בצדם. הבעיה ברפורמה מתחילה כאשר חלק מהזוגות הם פסולי חיתון או כאלה שיהדותם נמצאת בסימן שאלה. במגזר החרדי חוששים שהתור ליד משרדי הרבנויות המקלות יילך ויתארך, וכך ימצאו את דרכם לחיקו החמים של מוסד הנישואין היהודי גם מי שלא היו מגיעים לשם באופן אחר. ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה חושב שהדיבורים על שיפור השירות הם אמתלה ל"רפורמה בהלכה. זה בא לקעקע את הנושא של בירור יהדות. לא מדובר כאן רק על מסר של פתיחות". מקלב אומר שהיוזמה הזאת הונחה על שולחנה של הכנסת הקודמת בחקיקה פרטית של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), ששייכת למפלגה ש"מייצגת מגזר שיש לו קשיים ברישום נישואין, שיש להם בעיות של חוסר ייחוס, פסולי חיתון ועוד". סגן השר בן-דהן אומר בתגובה כי "אם אנחנו חושדים ברבנים שהוסמכו לרבנות על ידי הרבנות הראשית לרישום נישואין שהם יקלו בהלכה רק בגלל אגרות, אני חושב שזו תעודת עניות. אני סמוך ובטוח שזה לא יכול להיות המניע של רבנים כדי ללכת בדרך של הקלה בהלכה". ח"כ מקלב מצר על כך שמפלגה ששמה 'הבית היהודי' מציגה רפורמות במערכת החוקית-הלכתית מכל ההיבטים, והוא מוסיף כדוגמה את החוק שיזמה שולי מועלם על הכנסת נשים לגוף הבוחר דיינים. "'הבית' מוביל לצערי שינויים בחוקים שבאים לקעקע את יסודות ההלכה. הרעיון הוא לא קידום נשים אלא ההכרזה שההלכה המסורתית היא לצנינים בעיניהם". מקלב אינו מקבל את העובדה שזוגות רבים נתקלים ברבנויות שונות בחוסר הארת פנים, ועל הביורוקרטיה הוא אומר: "גם כשמגיעים לי כספי ביטוח שהם שלי, או כשמגיעים לקבל משהו מקופת חולים, יש קשיים וחוסר הארת פנים. יש הרבה מה לתקן בתחום שיפור השירות, אבל לא מדובר רק בפרוצדורה. זו מהות, ומעוות לא יוכל לתקון". "צעדים פופוליסטיים" "אם בנט אומר שהרפורמה הזו תהיה פי שלושה מהרפורמה בנמלים, זאת ירייה לעצמנו ברגל. המשמעות היא שהכול רקוב כאן. השפה הזאת מפריעה מאוד. כמה בלניות מרוויחות? 2,0003,000 שקלים בחודש? באוצר הרי יודעים שצריך להעלות להן את השכר. נכון, יש מה לשפר, אבל הבעיה היא אחרת ולא העובדים במועצה הדתית", כך אמר השבוע ל'בשבע' ראש מועצה דתית שמשתייך דווקא למגזר של 'הבית היהודי'. הוא כואב, כמעט נעלב, מההכרזה של תחילת השבוע, וגם משוכנע שצמצום מספר המועצות הדתיות מ130 בערך ל80 הוא לא ישים. "אולי ביישובים קטנים. צריך לזכור שאת השירותים שנותנת המועצה כולם צריכים". לדבריו, הצמצום לא יוביל לחיסכון. העובדים מקבלים משכורות נמוכות מאוד והשירותים שהם נותנים הכרחיים. "התפקיד היחיד שיקצצו זה ראש המועצה, אבל את יודעת כמה הוא מרוויח? במועצות קטנות 6,000 שקלים בחודש, במועצות הגדולות של ירושלים ותל אביב 18 אלף. הממוצע הכלל ארצי של ראשי המועצות הוא 7,500 שקלים. הצעדים הם פופוליסטיים ולא יועילו הרבה". יו"ר המועצה הדתית חושב שהפתרון נמצא במקומות אחרים. "המרכיב הגדול ביותר בהוצאות המועצות הוא השכר, ו50 אחוז מהשכר הוא עבור הרבנים הראשיים המקומיים, שיחד מרוויחים למעלה ממיליון שקלים בשנה. בהם לא נוגעים. רב ראשי יכול להחליט שהוא מגיע למועצה ארבע שעות בשבוע ואף אחד לא עושה לו כלום. הסלחנות כלפי הרבנים הראשיים היא אם כל חטאת". הוא מוסיף ואומר כי השר הקודם מרגי, "שאני לא מזדהה איתו פוליטית", עשה הרבה בתחום שיפור השירות. לדבריו, הוא לקח חברה חיצונית ובחן את נושא השירות במועצות השונות. "מועצה שלא מתפקדת - טופלה. יש מקום לשפר את השירות, אבל צריך ללכת צעד אחרי צעד. אני מציע לפוליטיקאים שלפני שהם מכריזים הכרזות, ייקחו את מה שעשה השר הקודם ויעיינו בו, ירדו לשטח ויטפלו בדרוש טיפול". על הטענות נגד איחוד המועצות הדתיות אומר סגן השר בן-דהן כי "איחוד המועצות ייעשה בשום שכל, לאחר בדיקה דקדקנית ועל פי אמות מידה שייקבעו על ידי ועדה מקצועית, כגון רמת השירות, היכולת לגרום להתייעלות ולשיפור השירות ולחיסכון אמיתי בהוצאות. המשמעות של האיחוד אינה רק במשכורות של יושבי הראש, אלא גם בחיסכון בהוצאות שוטפות של אחזקת מבנה. הכסף שייחסך יופנה להרחבת סל שירותי הדת שיינתנו לציבור. גם חיסכון במשרות רבניות ייבדק לגופו. במקום שבו נגיע למסקנה שיש צורך בחיסכון כזה, גם הוא יבוצע". סגן השר שהרים את הכפפה בשנים האחרונות הפך המושג מועצות דתיות לשם נרדף לפוליטיקה קטנה או גדולה (ע"ע מינויי עמרי שרון). כאן בדיוק מבקשת הרפורמה של 'הבית היהודי' להיכנס, לא רק בצמצום מספר המועצות, אלא גם במינוי מקצועי של יו"ר המועצה הדתית שייבחר במכרז. אבל, אומר ד"ר הדר ליפשיץ, מרצה בחוג לפוליטיקה וממשל במכללת אשקלון ומי שעסק בנושא בצורה נרחבת, ועדת צדוק שעסקה בנושא המועצות הדתיות דווקא הצביעה על כך שחברי המועצה הדתית צריכים להיות אנשים קרובים יותר לשטח. כאלה שיש להם זיקה למקבלי השירותים שלהם. במצב החוקי הקיים היום, 45 אחוזים מחברי המועצה מתמנים על ידי הרשות המקומית, 45 אחוזים ממונים על ידי השר ו10 אחוזים על ידי הרבנים המקומיים. ועדת צדוק המליצה להחליש את כוחו של השלטון המרכזי ולהגביר את כוחה של הרשות המקומית כך ש55 אחוזים מחברי המועצה ייבחרו על ידי הרשות המקומית, 25 אחוזים מהם על ידי הרבנות ורק 20 אחוזים מהם יקבע השר. היו"ר נבחר מקרב חברי המועצה. אגב, ליפשיץ מסביר שההידרדרות במצב המועצות הדתיות החלה אחרי שרפורמים החלו להיכנס למועצות. כשיש מינוי שלא מקובל על אחד הגופים, המועצה לא מתכנסת וכך במועצות רבות נוצר מצב של קיפאון, אשר בעקבותיו מינה שר הדתות שני אנשים מטעמו והם היוו את המועצה. "היום ביותר ממחצית המועצות יש ממונים", והשטח נראה בהתאם. ליפשיץ חושש שההחלטה שהשר הוא שימנה את יושבי הראש תגרום לפוליטיזציה של המערכת. "סגן השר בן-דהן הוא נקי כפיים, אבל החקיקה היא לטווח ארוך ואין לדעת מי יישב על הכיסא הזה. מכרז זו מילה שנשמעת נקייה, אבל פעמים רבות מכרזים הם תפורים". בנוסף לכך, אומר ליפשיץ, אין דומים הצרכים הדתיים של העיר ביתר עילית לאלה של הרצליה או לאלה של בית אל". "כאשר יש זיקה בין אנשי המקום ליו"ר המועצה, הוא נבחר מקרבם, מבין את הצרכים ואת המנטליות, ויכול לספק להם שירותים לפי הדגשים הנצרכים. "אני לא חושב שזה נכון שאדם עם כיפה סרוגה יהיה יו"ר המועצה הדתית בבני ברק, זה באמת לא מתאים. במקרה של מכרז אי אפשר להכניס לתוך תנאי המכרז השקפת עולם, וחילונים רבים יתמודדו על התפקידים האלה". ליפשיץ מוסיף ואומר שחשוב שליו"ר המועצה תהיה זיקה לרשות המקומית. "אם העירוב לא פועל בעיר שלך, את תלכי לבכות לנציג שלך במועצה והוא ידאג שהיו"ר הזה יתפקד. במקרה שהשר ימנה אותו, את תצטרכי להגיע עד השר כדי להתלונן". "במצב של היום", מגיב בן דהן לטענותיו של ליפשיץ, "לציבור אין שום מעמד בבחירה של ראש המועצה הדתית. בוועדת האיתור שתבחר את ראש המועצה יהיו שותפים גם נציגי הרשות המקומית ובוודאי שהם יקפידו שהמועמד שייבחר יהיה מתאים לציבור שצורך את שירותי הדת באותה עיר". למרות ההסתייגויות, ליפשיץ, איש 'נאמני תורה ועבודה', מברך את סגן השר בן-דהן על הרפורמות ואומר ש"הוא הרים כפפה ששרים רבים לא הרימו". בביקורת הספציפית הוא משוכנע שסגן השר "ישקול את הדברים שוב" לפני חקיקה.
