ארגון ה- OIE, הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים, בו חברות 178 מדינות, הכריז על צירוף ישראל למועדון המדינות בעלות סיכון זניח למחלת ספגת המוח, הידועה יותר בכינוי "מחלת הפרה המשוגעת". המשמעות של ההחלטה מעבר לתדמית וההכרה במקצועיות הטיפול, היא בעיקרה כלכלית. בהתאם להנחיות הארגון, מדינות במעמד של סיכון זניח אינן נדרשות להמשיך במרבית הבדיקות שנעשו עד כה, דבר החוסך כ- 7 מיליון ₪ מדי שנה לתקציב המדינה. בעשור האחרון תוקצבה ההגנה על המדינה מהמחלה ב- 107 מיליון ₪. עם זאת, בכדי לשמור על מעמד של סיכון זניח על השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות להמשיך לפקח על תזונת פרות, לאסור יבוא בקר ומוצריו ומספוא ממדינות אשר מעמד הסיכון שלהן אינו מוגדר, לפקח על פעילות הכילוי של בקר שמת ולבצע בדיקה מדגמית בבקר גילו מעל שנתיים וחצי ובבקר בכל גיל במקרה של הופעת סימנים עצביים. עלות המשך הפעילות לפיקוח ולשמירה על מעמד סיכון זניח עומד על כ- 0.5 מיליון ₪ בשנה בלבד. ספגת המוח בבקר הינה מחלה הנגרמת על ידי חלבון, שבשל פגם בו יוצר משקע במוח, הגורם להיווצרות חללים ברקמת המוח, המזכירים במראם ספוג, ומכאן שמה של המחלה. המחלה עלולה להיות מועברת לבעלי חיים ולבני אדם. בבני האדם המחלה באה לידי ביטוי במחלה הדומה למחלות קרויצפלד יעקב או קורו, שתסמיניהן דומים לתסמינים בפרות. כתוצאה מיצירת החללים במוח בני אדם סובלים מבעיות זיכרון וסימנים עצביים עד מוות. כאמור, המחלה חשוכת מרפא, וכל החולה בה ימות תוך חודשים מרגע הופעת הסימנים הראשונים. בני אדם ופרות נדבקים במחלה דרך המזון – בבני אדם דרך אכילת בשר בקר נגוע ופרות דרך אכילת מספוא נגוע. המחלה התגלתה לראשונה בבריטניה בשנות ה- 80 של המאה הקודמת וגרמה לתמותה בני אדם ופרות, כמו גם לנזקים כלכליים כבדים ביותר, בשל השמדת אלפי ראשי בקר ופגיעה בייצוא. במרוצת השנים המחלה אובחנה ברוב מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה ויפן. באוסטרליה, ניו זילנד ובמספר מדינות בדרום אמריקה לא התגלתה המחלה. בישראל המקרה היחיד של המחלה בפרות אובחן בשנת 2002. עם גילוי המחלה קיבלה ממשלת ישראל החלטה להפעיל תוכנית להתמודדות עם המחלה ולמניעת חשיפת בני אדם לגורם המחלה. את התוכנית הפעילו השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, במסגרתה נבדק בקר בריא בעת שחיטתו, הושמדו איברים פנימיים בעלי סיכון גבוה להדבקה, הוקמה מערכת ניטור העוקבת אחר מקור וגיל הבקר החל מיום היוולדו ועד שחיטתו. בנוסף, נאכפו והוטלו הגבלות יבוא של מספוא, בעלי חיים ומוצריהם ממדינות שבהן התגלו מקרי המחלה. כלל הבדיקות במרוצת העשור שחלף הניבו תוצאות שליליות. התוכנית הוכיחה את עצמה לאורך השנים ובזכותה לא נדבק אף אדם או פרה במחלה. מאז ועד שנת 2012 תוקצבה פעילות זו בסך של כ- 107 מיליון ₪. לאחרונה הציגו השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לארגון הOIE – את תוצאות פעילותם במסגרת התוכנית להתמודדות עם המחלה ומניעת חשיפת בני אדם לגורם המחלה, בעקבות כך החליט הארגון לאחר בדיקה מדוקדקת להעניק למדינת ישראל את המעמד היוקרתי של סיכון זניח להופעת המחלה. מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון אמר כי "לאחר גילוי מקרה בודד של המחלה בשנת 2002 לא התגלה מקרה נוסף, עם זאת עקב הסיכון הזניח, אך הקיים, להופעת מקרי מחלה, נדרשים השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להמשך מעקב בהתאם להנחיות ארגון ה- OIE ".
