השבוע מצוין התאריך הלועזי לפריצת כוחות צה"ל לעיר העתיקה בירושלים בשנת 67'. בימים האחרונים פרץ לתקשורת ויכוח ארוך שנים, כמעט מרגע הפריצה ההיא, בשאלה מי היה הכוח שהיה הראשון להגיע אל רחבת הכותל. האם היו אלה הצנחנים או שמא כוחות אחרים הם שהקדימו אותם? את השאלה העלה במוצאי השבת האחרונה הערוץ השני של הטלוויזיה עם הבאת עמדתם של לוחמי חטיבת ירושלים ולפיה הם היו אלה שהקדימו את הצנחנים, אך הצנחנים היו אלה שידעו כיצד לדחוק את רגליהם וליטול מהם את הבכורה בתודעה ההיסטורית הזכורה לכולנו בצילום הצנחנים הנרגשים בכותל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי שתחקר את הקרבות מיד לאחר המלחמה בהוראת מפקדי הצבא, ובפיו תשובה נחרצת לסוגיה ההיסטורית. על הרקע למחקר שביצע מספר יצחקי: "לאחר המלחמה הטילו עלי מפקדי להכין עבודה על פיקוד המרכז במלחמה. תחקרתי את כל המפקדים מרמת האלוף ומטה, ובתוך שלושה חודשים הגשתי את העבודה", הוא אומר ומקריא מתוכה קטעים ולפיהם בשעה 10:00 הגיעה קבוצת החוד של הצנחנים אל הר הבית, ובהם המח"ט מוטה גור והסמח"ט משה פלס המכונה 'סטמפל' אבל המסמח"ט החליט שהוא רוצה להגיע אל הכותל עם כל הכבוד להר הבית. הוא לקח את מ"פ א' זמוש ויצא לחפש את הכותל. הם עשו איגוף מערבי והגיעו אל הכותל. לדבריו מתיאור היסטורי זה ברור מעל לכל ספק כי הראשונים שהגיעו לכותל היו אכן הצנחנים. אם כן מה מקור המחלוקת? ממשיך יצחקי ומתאר כיצד סטמפל החליט להניף את דגל הלאום על הכותל ולשם כך עזב עם הכוח שאיתו את הרחבה כדי לעלות למעלה דרך המחכמ'ה, ובדקות אלה, כאשר הייתה רחבת הכותל נטושה הגיע כוח נוסף דרך שער האשפות. כוח זה כלל שתי יחידות, פלוגת צנחנים מגדוד 71 בפיקודו של בחור בשם מוסא וכוח חי"ר מגדוד 163, חטיבת ירושלים, שכבש את אבו תור ובו נהרג המג"ד. שתי פלוגות אלה ירדו מהר ציון, כבשו את המורד, נכנסו דרך שער האשפות והתחלקו, אחת לטיהור הרובע היהודי והאחרת לכיוון הכותל שהיה אז בצמידות לשכונת המוגרבים שהייתה במקום בו נמצאת היום רחבת הכותל. סיכומם של דברים הוא שאכן הצנחנים היו הראשונים להגיע לכותל, אלו אנשיו של סטמפל, אך לרגעים אחדים כשעזבו את המקום הגיעו אנשי חטיבת ירושלים לכותל ומכאן מקור הטעות. עוד מוסיף יצחקי ומספר כי המח"ט, מוטה גור, ש"היה בעל חוש היסטורי מצוין ועשה הכול כדי לנכס את כל הצלחת שחרור ירושלים לחטיבה שלו ודחק הצידה את כל האחרים". עוד הוא מספר כי כאשר פרסם בשנת 80' את הדברים תוך ציון חלקם של הכוחות האחרים בקרבות זימן אותו אליו מוטה גור לשיחה נוקבת בה נזף בו על הפרסום וניסה לקבוע כי שאר הכוחות פעלו באופן שולי ומשום כך אין מקום לאיזכור נרחב של פעילותם. מנגד מח"ט 16 אליעזר אמיתי לא היה מודע לחשיבות הוצאת מאמרים וספרים. "הייתה תרומה חשובה גם לחטיבת ירושלים, גם לחטיבת השריון הראל וגם לחיל האוויר. לפי דעתי צריך לתת לכולם את הקרדיט", אומר יצחקי המציין כי בספרו מסתפק מוטה גור באזכור הכוחות האחרים בשלוש שורות בלבד בהן תיאר כיצד הם מבקשים את אישורו לכניסה דרך שער האשפות, עובדה שיצחקי סבור שאינה נכונה, אך כל תכליתה נועדה לצמצם ולמזער את כוחם של האחרים ופעילותם.
