לא מעט עיתונאים גדשו השבוע את לשכתו של הרב דוד סתיו בעיר שוהם. כשלצדו יו"ר המועצה, גיל ליבנה, הצהיר הרב סתיו כי הוא "מחויב להלכה" ולא יכיר בגיור רפורמי, למשל. כשנשאל האם הוא ראוי לשבת על כיסאם של הרבנים שפירא ואליהו זצ"ל, השיב: ”קטונתי, אני לא יכול להגיד שאני ראוי, אבל אם בוחנים את הניסיון שאני מביא לתפקיד - רבנות עיר, עמידה בראש ישיבת הסדר, בראש מפעל של 600 רבנים ו400 מתנדבות - אני לא בטוח שהרבנים האלטרנטיביים המתמודדים מולי מביאים רקורד משמעותי יותר". מסיבת העיתונאים זומנה לרגל החלטת סיעת הבית היהודי מיום א' השבוע, כי היא תומכת במועמדותו של הרב סתיו לרבנות הראשית. בדבריו ציין הרב סתיו כי מדובר ב"החלטה אמיצה". הרבה דברים אפשר לומר על אותה החלטת סיעה, אבל התואר "אמיצה" לא בדיוק הולם אותה. עד לרגע סגירת הכתבה, מסרבת הסיעה או מי מחבריה למסור את תוצאות ההצבעה החשאית ברמה המספרית: כמה הצביעו בעד וכמה התנגדו למועמדותו של הרב סתיו. רובם הגדול של חברי הסיעה, בהם גם כאלה שלכתחילה לא ראו ברב סתיו מועמד אולטימטיבי, סיפרו ל'בשבע' כי הם אף לא התעניינו ולא ביקשו לדעת את התוצאות. למעשה, היחידה שיודעת את התוצאות היא מזכירתו של ראש הסיעה נפתלי בנט, ואולי גם בנט עצמו. ניסיונות 'בשבע' לקבל את השקיפות המתבקשת כלפי הבוחרים ולגלות את יחסי הכוחות בהצבעה, נתקלו בסירוב. "לא עושים בינגו רבנים" למרות הסטריליות שבה השתדלו הח"כים לתאר את הדיון ומהלך ההצבעה כולו, תוך שימוש חוזר במושגים כמו דמוקרטיה, הכרעת הרוב ופעילות הרמונית של הסיעה, דומה כי סימני השאלה שהוצגו בפניהם לא זכו למענה מספק. מדוע נערכה ההצבעה על הצעה לתמוך או לא לתמוך במועמד אחד, הרב סתיו, ולא ניתנה אפשרות לבחור בין שלושת המועמדים – הרב שפירא, הרב איגרא והרב סתיו? דוברת הבית היהודי, דנה מזרחי: "בתחילת ישיבת הסיעה כל אחד התבקש לומר מי המועמד שלו. אף אחד לא הציע שם חוץ מנפתלי, שאמר את הרב סתיו. לכן הצביעו על הרב סתיו". גרסה שונה במקצת מציג השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, שהיה הראשון שהביע תמיכה פומבית ברב סתיו והוביל לתמיכת הסיעה בו: "היה רעיון כזה", הוא מודה, "אבל לא נכון שסיעה תצביע על שמות רבנים, תעשה תחרות בין רבנים. אנחנו מפלגה פוליטית, לא גוף בוחר. איננו מציבים רב מול רב. אנחנו מצביעים על החלטות פוליטיות. במקרה הזה הצבענו על הודעת יו"ר הסיעה, שהייתה שהסיעה תודיע על תמיכתה ברב סתיו. אגב", הוא קובע, "זה גם לא היה משנה, כי אותו רוב היה מושג לאותו רב. זה פשוט היה פחות מכובד למי שלא נבחר". ח"כ שולי מועלם-רפאלי הוסיפה על דברי השר אורבך כי דרך ההצבעה הזו הייתה "מה שהח"כים בחרו. הם העדיפו להצביע כך ולא לעשות בינגו רבנים", כהגדרתה. לדבריה, בנט הציע תחילה שכל אחד יציע את המועמד שלו, אך הח"כים העדיפו להצביע על המועמד של בנט. ההצבעה עצמה הייתה חשאית, וגם תוצאותיה חשאיות. מדוע לא לפרסמן? יש עניין לציבור לדעת לפחות כמה תמכו וכמה התנגדו למועמדותו של הרב סתיו. ומי ערב שהליך ההצבעה כולו היה תקין אם אין שקיפות? דנה מזרחי: "הסיעה הגישה לנפתלי את תוצאות ההצבעה. הוא שאל את החברים האם הם רוצים לדעת פילוח מספרי והחברים השיבו שלא, הם רוצים לדעת רק את התוצאה הסופית. הסיבה היא שאם יידעו את הפילוח, אז יהיה ברור שכמה חברים מתקומה עברו לטובת הרב סתיו, וינחשו מי הם. כך מנעו מהם את הפגיעה הזו. רצו שכל אחד ירגיש בנוח עם הבחירה שלו, לכן זה דבר נכון". השר אורבך בחר להשיב בגיחוך מה על האפשרות להטיל ספק בטוהר ההצבעה ותוצאותיה: "אני לא חושב שמזכירת הסיעה תמציא תוצאה", אמר אורבך, ותמה על עצם העלאת הרעיון של חשש מזיופים. "לדעתי אפילו נפתלי לא יודע את התוצאות. אין לי בעיה שיחשפו את התוצאות, אבל כך זה יותר נוח לכל חברי הסיעה, שלא יתחילו לחשב מי הצביע מה. בכל מקרה, על סמך הדיון הקודם אני יכול להעריך שהיה פה רוב". "אנחנו לא מנסים להסתיר", אומרת ח"כ מועלם-רפאלי, "אנחנו רוצים לצאת באמירה אחת, והיא לא רלוונטית במספרים. חלקנו חושבים כך וחלקנו אחרת, אבל משעה שזה רצון רוב המפלגה – כולנו עומדים מאחורי זה כאיש אחד. חשוב להדגיש שאנחנו אנשים מבוגרים והדברים נעשים על דעתנו, אין פה הכתבות, אין יו"ר שאחריו כולם עונים אמן. הכול משיתוף פעולה ורצון של כולם". אבל התמונה האידילית משהו שמציירים מרבית החברים, נסדקת בתיאור שונה מהותית שמעניק אחד מחברי הסיעה, שמטעמים מובנים חפץ בעילום שמו. "זה היה בליץ", מספר הח"כ, "התקפת פתע של ישיבה דחופה, שנקראנו אליה ביום א'. כל אחד נשלף מתוך הדברים שבהם עסק. התכנון היה 'לגנוב' בהצבעה הזו גם את התמיכה בחוק שטרן וגם ברב סתיו. נפתלי הכין מראש את הרוב הדרוש בעבודה פוליטית, והפתיע את מי שצריך להפתיע". מספר חברים ניסו להניא את בנט מלנהל את ההצבעה באופן הזה, תחת לחץ, מספר הח"כ. "אמרנו לו שלא נצביע היום. הצענו שקודם נראה את הרכב הגוף הבוחר, ואז נוכל להעריך מה הסיכויים של כל מועמד. לאחר מכן נצביע בסיעה על המועמדים, לפי סיכוייהם להיבחר. רצינו גם לשמוע את עמדת הרב דרוקמן בנושא, למרות שיש כאלה שסוברים שלא צריך רבנים", הוא אומר בנימה צינית, "מאז ומעולם בסוגיית הרבנות הראשית התייעצו ראשי הציבור הדתי עם רבנים". נפתלי התעקש, ממשיך הח"כ את תיאורו. הובאו פתקי הצבעה, וכולם חויבו להצביע. מי שהתנגדו לעצם ההצבעה רשמו בפתק "נגד". "אני ביקשתי לראות את התוצאות, ולא קיבלתי. חשוב לציין שהייתה זו ישיבה שלישית בנושא, לאחר שתי ישיבות סיעה שבהן נפתלי לא הצליח להשיג רוב להצעתו. כנראה כעת היה ניסיון להעביר את זה בצורה הדחופה הזו". מי שנעדר מההצבעה מסיבות אישיות היה ח"כ הרב בן-דהן. הגרסה הרשמית היא כי הוא הצביע בפתק שקיבלה ממנו מזכירת הסיעה "בצורה חשאית ודמוקרטית, ובזה מסתיים הדיון", כך חורצים בסביבתו. גרסאות לא רשמיות מתארות הצבעה טלפונית גלויה, שנסיבותיה לא אפשרו לו את החשאיות הנדרשת כדי להביע את עמדתו בחופשיות. "חייבים שני מועמדים ציונים" מהלך שנרקם בתוך הסיעה לקידום רב ספרדי ציוני, הרב שמואל אליהו, לא זכה כלל לעלות על שולחן הדיונים של הסיעה באותו יום. את מועמדותו של הרב אליהו ניסו לקדם בסיעה הח"כים מועלם-רפאלי ובן-דהן. מדוע לא עלתה להצבעה ההצעה לתמוך גם ברב סתיו וגם ברב אליהו? בכך למעשה ויתרה המפלגה על הבעת תמיכה במועמד ציוני גם לכהונת הרב הראשי הספרדי. השר אורבך: "אפשר להעלות שש הצעות שונות, אבל מדברים על הצעות שיש להן היתכנות. הצבעה זו נערכה שלוש שעות אחרי שהצבענו בעד חוק הרב עמאר. חתמנו עליו גם בהסכם הקואליציוני. אי אפשר להצביע בבוקר לרב עמאר, ובצהריים להצביע בסיעה לרב אליהו". מקדמת ההצעה, ח"כ מועלם-רפאלי, מצדיקה אף היא את הורדתה מסדר היום של הסיעה, אך היא עדיין לא מחקה אותה לחלוטין ממרחב האפשרויות הפוליטיות: "אני חושבת שיש לנו חובה להציג שני מועמדים של הציונות הדתית. אם הרב עמאר לא יעמוד בהתחייבותו כלפינו, או במידה שחוק עמאר לא יעבור, נהיה פטורים מההתחייבות שלנו כלפיו ונחזור להצעה להגיש שני מועמדים לרבנות מהציונות הדתית. היתכנות היא דבר דינמי". בסביבתו של ח"כ בן-דהן, כאמור גם הוא ממקדמי מועמדותו של הרב אליהו, מדברים גם על חוסר ההיתכנות של ההצעה, לפחות לעת עתה. "כרגע נראה שלרב שמואל אין די כוח בגוף הבוחר. חשבנו שאם לא נוכל לקדם את הרב אריאל, נעשה דיל עם החרדים האשכנזים על רב ציוני ספרדי. אבל אם זה הרב אליהו מול הרב סתיו – הרב סתיו בנה לעצמו בסיס כוח בגוף הבוחר, בשונה מהרב אליהו. גם לא הגענו לסיכום מול החרדים האשכנזים, לכן הסיפור לא עלה שלב. אבל", אומרים מקורבי בן-דהן, "בכנסת שום דבר לא נגמר עד שהוא לא נגמר. אנחנו יכולים לעבור עוד תהפוכות בדרך. חוק הרב עמאר צריך עוד לעבור". כאמור, בבוקר יום ההצבעה הסיעתית על התמיכה ברב סתיו, תמכה הבית היהודי בחוק הרב עמאר, אשר מסיר את מגבלת הכהונה השנייה ממועמד לרב ראשי, ולמעשה מאפשר לרב עמאר להתמודד לכהונה נוספת. אולם מטעמיה שלה לא כרכה הבית היהודי את ההצבעה על החוק הזה עם הצבעה על חוק הרב אריאל, המבטל את מגבלת הגיל על המועמדים ופותח את הדרך להתמודדותו של הרב אריאל. בהמשך הצהיר הרב עמאר כי הוא מתחייב לתמוך "בכל מועמד שתציג הציונות הדתית" לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. השתלשלות האירועים הזו יצרה תחושה של התרקמות דיל עמאר-סתיו בידי עסקני הבית היהודי, שכאמור תמכו רק בחוק עמאר ובהמשך הודיעו על תמיכה ברב סתיו. מדוע הסכימה הבית היהודי לתמוך בהסרת מגבלת הכהונה השנייה, חוק עמאר, ולא הטילה על כך וטו עד שתוסר גם מגבלת הגיל כדי שגם הרב אריאל יוכל להתמודד? דנה מזרחי: "שבוע לפני שתמכנו בחוק הרב עמאר, העלינו את חוק הרב אריאל וחוק הרב עמאר יחד בוועדת השרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה ואחרים ניסו לעשות שם מחטף ולהעביר רק את חוק הרב עמאר ללא חוק הרב אריאל. משכנו את החוק בחזרה כדי למנוע את המחטף. בישיבת הסיעה הייתה הסכמה שיש היתכנות אפסית לחוק הרב אריאל, ולכן לצערנו מיצינו את הניסיון. הסיעה לכתחילה החליטה ואף הלכה בכל הכוח למען הרב אריאל, אבל הסיכויים היו אפסיים, אף אחד לא היה מצביע בעד החוק. העלינו שוב את חוק עמאר רק אחרי שסיכמנו עם הרב עמאר שהוא יתמוך בכל מועמד ציוני". השר אורבך טוען כי "גם אם היינו מצביעים נגד חוק הרב עמאר הוא היה עובר. אנחנו מצביעים על דברים ריאליים, ולא רק כדי לתת תחושה למישהו שרוצים אותו", הוא רומז למועמדים אחרים לרבנות. ח"כ בן-דהן, מוסרים מקורביו, לא רואה בדיל עם הרב עמאר מהלך מוצלח במיוחד. "מי אמר שלרב עמאר יש כוח בגוף הבוחר? הוא לא הרב עובדיה והוא לא עסקנים. אם יתברר שיצליח – מה טוב, אבל לא בטוח שיש לו מספיק כוח". "זה לא בדיוק דיל" האם דברי הרב עמאר שיתמוך בכל מועמד שתציג הציונות הדתית לתפקיד הרב האשכנזי, מעידים כי סוכם איתו על דיל "סתיו תמורת עמאר"? השר אורבך מערער על המושג דיל. "לא היה דיל. לא הייתי מעורב בשום דיל עד כה. היו דיבורים, אבל לא הייתי בונה על זה כי ממילא יבואו הכחשות ואז הדיל לא קיים". גם דוברת הסיעה דנה מזרחי טוענת כי "זה לא בדיוק דיל. הרב עמאר הוא לא מרן והוא לא מחליט אם יש דיל". מה הם סיכויי ההיתכנות של הסיכום עם הרב עמאר? מניין הביטחון כי כוחו בגוף הבוחר גדול מזה של הרב עובדיה יוסף, שהודיע כי הוא מתנגד בתוקף לבחירת הרב סתיו? האם היה כדאי לוותר על מועמדותו של הרב אליהו תמורת סיכום עם הרב עמאר, שמימושו מוטל בספק? המרואיינים כולם מודים כי אין שום ביטחון בהצלחתו של מתווה סתיו-עמאר. "אני לא חושב שיש מישהו מהח"כים שסומך על ההבטחה הזו", מגלה השר אורבך, "אנחנו פועלים בשדה הריאליה הפוליטית, שמשתנה כל הזמן". שלא לציטוט אומרים גורמים במפלגה כי קיימת הערכה שלרב עמאר יש יכולת השפעה גבוהה על הגוף הבוחר, ולכן ניתנה לו תמיכת הבית היהודי על מנת שישתמש בכוחו בגוף הבוחר לטובת מועמד ציוני. העובדה שהרב עמאר לא חזר בו מהבטחתו גם לאחר שהרב יוסף הודיע על התנגדותו לרב סתיו, חיזקה את ביטחונם היחסי של אנשי הבית היהודי במתווה. השר אורבך, כאמור, ערוך לשינויים הפוליטיים המתרחשים מדי יום ואומר כי אם יחול שינוי לגבי המועמד הספרדי, תידרש הסיעה לדיון מחודש וייתכן שמועמדותו של הרב אליהו תיכלל בו. "אף אחד לא מבטיח שהמועמד שלנו ינצח", הוא מסכם, "מה לעשות, לא רצו את הרב אריאל. נפתלי ניסה לפעול בעניין, אבל לא כל מה שרוצים אפשר. צריך גם רוב בכנסת". לאחרונה פורסם בשם הרב עובדיה שהוא מתכוון לגזור על הרב מצגר להתמודד שוב, כדי למנוע את בחירתו של הרב סתיו. האם אין חשש שהחוק לבחירת הרב עמאר, שמתיר כהונה שניה, יביא לבסוף לבחירה ברב מצגר במקום במועמד הציונות הדתית? "הכול נלקח בחשבון", אומרת מזרחי, "אנחנו נפעל בכל הכוח שיהיה רב ציוני. יש מגוון דרכים שאנו פועלים בהן". בסביבתו של הרב מצגר, השוהה בחו"ל, אומרים ל'בשבע' כי "דבריו של הרב יוסף מחמיאים לרב מצגר, אך אין לו כל כוונה להתמודד לתפקיד הרב הראשי. אם כי הוא אינו שולל להתמודד לתפקידים אחרים". מקורבי הרב מצגר מעריכים כי קלושים סיכוייו של חוק הרב עמאר לעבור, ועל כן ממילא ההצעה לא רלוונטית. החלטתה של הבית היהודי לתמוך ברב סתיו כמועמדה לרבנות הראשית, לא מבהילה את המועמדים האחרים לתפקיד. מקורביו של הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, אומרים ל'בשבע' כי "הרב שפירא ממשיך את ההתמודדות. הוא זוכה לתמיכה חוצת מפלגות ומחנות, והוא היחיד שיכול לחולל את השינויים הנדרשים ברבנות הראשית מבלי לזעזע את המוסד הזה". לדברי המקורבים, נהנה הרב שפירא מתמיכת הרב יוסף, מה שמעניק לו כוח ייחודי בגוף הבוחר. גם הרב אליעזר איגרא ממשיך בהתמודדות. אנשיו אומרים כי החלטת הבית היהודי נתונה לשינויים בהתאם לקונסטלציות הפוליטיות המשתנות, דוגמת עתידו הלוט בערפל של חוק שטרן ועוד: "במידה וחוק שטרן לא יעבור, יפחתו סיכוייו של הרב סתיו. או אז תשקול הסיעה את החלטתה מחדש, ותבחר במועמד הציוני שסיכוייו הטובים ביותר. את הרב הראשי בוחרים לא הח"כים אלא הגוף הבוחר. הרב איגרא זוכה לתמיכה משמעותית בקרב הגוף הזה, מצד דיינים ורבני ערים שבאו עמו במגע במהלך העבודה המשותפת והוא זוכה מהם ליחס של הערכה. לרב איגרא יש גם יחסים קרובים עם הרב עמאר, שהודיע על תמיכתו במועמד הציוני, וגם עם אנשי ש"ס. לכן האפשרות הריאלית שלו להיבחר גבוהה מזו של הרב סתיו". הלחץ הרבני על נפתלי בנט נמשך גם השבוע, וביום ג' התכנסו בכירי רבני הציונות הדתית לישיבה דחופה עם יו"ר המפלגה. הרב חיים דרוקמן, מי שקידם את מועמדותו של הרב אריאל, אומר ל'בשבע' כי הוא מנוע מלהגיב כעת על החלטת הסיעה בנוגע לרב סתיו. הרב אליקים לבנון מביע בשיחה עם 'בשבע' מורת רוח מהחלטת הסיעה. "אני מאמין שיתרחש תהליך אחר, מאחר והחלטה זו התקבלה תחת הרבה לחץ", הוא אומר על בחירת הרב סתיו, "תתקבל החלטה שקולה יותר. אנחנו עובדים על כך, ואינני יודע לומר עדיין מתי ואיך. אנשים יישבו לבדוק במסודר למי יש סיכוי להיבחר. כרגע נפלה החלטה לא לקדם את חוק שטרן, לכן סיכויי הרב סתיו דלים. ממילא צריך לשקול את ההחלטה מחדש. היא הייתה חפוזה ולא התקבלה בשיקול דעת מספיק". יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, החליט (ג') שלא להסיר את הווטו שהטיל על החוק להרחבת הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, אותו יזם ח"כ אלעזר שטרן. עם זאת הודיע בנט כי יפעל לכך שכל עשרת נציגי הציבור שבסמכותו למנות בגוף הבוחר יהיו נשים. הכנסת בחרה השבוע את נציגיה לגוף הבוחר. הנציגים שנבחרו הם חברי הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה), מירי רגב (הליכוד), עליזה לביא (יש עתיד), יוני שטבון (הבית היהודי) וגילה גמליאל (הליכוד). אתמול (ד') אישרה הכנסת בקריאה טרומית את חוק הרב עמאר, אשר מסיר את מגבלת הכהונות הרצופות ומאפשר לראשון לציון הרב שלמה עמאר להתמודד לכהונה נוספת.
