להקפיד על שעות הנקה קבועות או לאפשר לתינוק לאכול בין הארוחות? לאפשר לילדה לבוא למיטת ההורים אחרי חלום רע?
להתיר לנער לחזור מהסניף מאוחר הביתה? לאפשר לבת צעירה לנסוע לכנרת עם החברות? לתת לילדינו את המרחב שהם מבקשים מאיתנו?
עם השאלות הללו ועוד ניסו להתמודד בכנס שנערך (רביעי) במכללה ירושלים, בשיתוף מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך. ראש מנהל החינוך הדתי, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, התייחס לפירוש האדמו"ר מסלונים (בעל 'הנתיבות שלום') לפסוק "נר מצווה ותורה אור" לפיו המצוות המעשיות הן בבחינת הנר והכלי להחזיק את התורה שהיא האור, והסביר שכך בחיים בכלל ובחינוך בפרט "הסמכות והגבולות הן הכלי שמחזיק את התהליך החינוכי שבא מאהבה וחום".
הרב אורי שרקי, רב קהילת 'בית יהודה' ור"מ במכון מאיר, ניתח את המתח המובנה בין הדורות שגורם לכך שבנים מתנגדים להורים ונתן לכך דוגמאות מגוונות מהתנ"ך. לדבריו יש לחנך ממקום בטוח אבל תוך הקשבה לקול הילד, על ידי שילוב בין שני יסודות: הקשבה ואמון.
ראש ישיבת 'קול מבשר', הרב צבי שפיגל, שעוסק בטיפוח נוער ומתבגרים נושרים ובהכוונתם למסגרות פורמאליות מחד וביצירת קשרים הדוקים בין המוסד החינוכי ובית ההורים מאידך, סיפר כי גם במשפחות 'הכי טובות' כשמתמודדים ללא הנחיה והכנה עם ילד שפתאום לא הולך לפי הכללים מתעוררות מתיחויות שיוצרות מורכבויות מיותרות המביאות לכדי תחושת מועקה ואשמה אצל ההורים.
מארגנת הכנס, ראש החוג לספרות במכללה ד"ר יעל אראלי, הציגה שלושה מודלים של מערכות יחסים בין הורים לילדים בסיפורי עגנון. הסיפורים 'מעשה העז' ו'סיפור פשוט' המתארים מתח על רקע אידיאולוגי של פער בין דור האבות לדור הבנים בהקשר הציוני או מתח על רקע אישי הנובע מהרצון להתחתן שלא ע"פ המוסכמות אלא ע"פ הרצון והרגש של הילד. מצד שני הציגה הרמוניה זוגית שמועברת לילדים בסיפור 'המטפחת'.
שותפתה לארגון הכנס, הממונה על 'חינוך לחיים במשפחה' בחמ"ד, דבורה רוזנברג, הדגישה את ההזדמנות הגלומה בקונפליקטים בכלל ובין הורים לילדים בפרט והדגישה את הצורך לשלב בין אהבה לתוכחה בחינוך ילדים. לדבריה "החוט המקשר בין תוכחה לאהבה עובר דרך האמפתיה" ויש לצאת מתוך סמכות משתפת ופיתוח העולם הרגשי של הילדים.
בתה של הרבנית נריה ע"ה הקריאה מכתב מרגש מתאריך כה' בסיוון ת"ש שכתבה בזמן האירוסין שלה על שאיפותיה לבית של תורה וקדושה ובנה הרב נחום נריה ספר על מסירות הנפש הגדולה של בני הזוג לחינוך הדורות הבאים.
לסיום הוקרן הסרט 'וזכני' שמגולל את סיפור ההתמודדות קורעת הלב של בת שמחפשת ומתלבטת ביחס לדרכה הדתית ונותן הצצה חזקה ליחסיה עם בני המשפחה ובכלל זה ריחוק ופיוס ברגעים המשמעותיים ביותר של העולם הדתי, בהדלקת הנרות ובשלחן שבת.
מדובר בסרט בהפקת סטודנטיות שנה א' בחוג למשאבי למידה בראשות אסנת כהן. בפאנל שהתקיים בעקבות הסרט התייחס ראש החוג לגיל הרך במכללה הפסיכולוג ד"ר קובי סגל למרכיב התקשורת וחוסר התקשורת בין ההורים לילדיהם, מתקשורת מילולית, דרך תקשורת מעשית כוחנית ועד לניהול שיח באמצעות כתיבה או דיון.
לדברי ד"ר סגל, ככל שההורים יתרגלו לפתח עם הילדים כבר מגיל צעיר קשר המבוסס על תקשורת מילולית והבעת רגשות והקשבה כך בגיל ההתבגרות תהיה ביניהם תקשורת מיטבית. צריך לזכור שהבעיות לא מתחילות בגיל ההתבגרות אלא רק צפות ועולות לפני השטח".
היועץ החינוכי הרב יובל הדר גילה כי "התמונות של ההורים המרוסקים שגרתיות בחדר הטיפול" וטען שהאתגר של המטפל הוא "להוציא את ההורה מהמשבר ולתת לו כלים להתמודדות", לדבריו להורים יש צורך מוטעה בהסבר סיבתי ברור להתנהגות הילדים ולכן הם נוהרים לאבחון "מחכים שתהיה בעיה לילד, כשההורה מקבל סיבה יש הקלה, הוא כבר לא 'אשם'", לדברי הרב הדר "במקום זה עליהם להעמיק בקשר שייצור תקשורת בעלת הבטים חיוביים".
