ראש אכ"א לשעבר, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), יקים בשבוע הבא את השדולה לענייני דת ומדינה, שצפויה לעסוק בין השאר גם בנושא הגיור וביחסי דתיים - חילונים. "בבית היהודי חושבים שענייני דת ומדינה זה עסק של אבא שלהם, שהם אחראים, שהם יותר יהודים מכל אחד אחר, ממני, מרות קלדרון או מהרב שי פירון, כאילו זה מונופול שלהם. כשמישהו נוגע להם בזה - הם קופצים", אמר שטרן ל'ישראל היום'. לדבריו, חרף מיקומו במפלגה של ציפי לבני, הוא עדיין משתייך למחנה הציונות הדתית. "אני לא אברום בורג, אני ממחנה הציונות הדתית. מתלבש כמותם. הכיפות שלהם לא יותר גדולות משלי, גם אני הולך עם ציצית, גר ב'התנחלות' בגליל, עשיתי שירות צבאי משמעותי והם לא יודעים איך לאכול אותי". לדבריו של שטרן, "גם הרבנים לא מייצגים של הציונות הדתית, מי שמייצג הוא מי שמשלב תורה ועבודה יחד. הרב דב ליאור, לדוגמה, הוא קצה של הקצה. הוא לא מייצג את הציונות הדתית. מי שאומר על נשיא ארה"ב 'כושי' אינו מייצג את הציונות הדתית. הציונות הדתית היא חלק ממרחב ישראלי ובינלאומי וחייבים להבין את זה". בשבועות האחרונים החליף ח"כ שטרן מהלומות פומביות עם אנשי 'הבית היהודי', על רקע 'חוק שטרן' שביקש להגדיל את מספר הנשים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. "גיליתי שאני לא יודע מה זה הבית היהודי", אומר שטרן. "השנאות שהייתי עד להן בתוך הבית היהודי בין אלו שתומכים ברב סתיו ואלו שמתנגדים לו, הדומיננטיות של הרבנים מאחורי הקלעים, גם הקיצונים ביותר - היה עצוב לראות את זה. "חשבתי שהבית היהודי שותפים לעמדות שאומרות שנשים יכולות ללמוד תורה, אבל מסתבר שלא. סגן שר הדתות, אלי בן דהן, אמר לי בעצמו שמבחינתו שלא יהיו נשים בכלל בגוף הבוחר", כך שטרן. שטרן, אלוף במילואים, התייחס גם ל"עונש " שהטילה מפלגתו על הרפורמה במשרד הדתות. "וטו זה כלי להפעלת לחץ פוליטי. זה לא ילדותי, אלא נועד לקדם משהו. תקענו את הרפורמה שלהם לא כדי שזה יהיה תקוע, אלא כדי לקדם נושאים חשובים". ח"כ שטרן מבקש להכניס לרפורמה של השר בנט וסגן השר הרב בן דהן, גם את הצעתו בנושא הגיור שמבקשת להתיר לכל רב עיר להקים בית דין לגיור כדי להקל על המתגיירים הפוטנציאליים. "עניין הגיור הוא איום מספר אחת על עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית", הוא אומר. רב עיר מתמנה על ידי הרבנות הראשית, מזכיר שטרן ומסביר כי "אין חשש שהוא יקל מדי. רוב האזרחים, דתיים או לא דתיים, רוצים שהילדים שלהם יתחתנו עם יהודים. כיום יש בארץ תשעים אלף אנשים לפני גיל נישואים שנחשבים ללא יהודים. הם משרתים בצבא, משלמים מסים, ומרגישים לא פחות יהודים מאשר הישראלי הממוצע בתל אביב, בירושלים או ברמת גן, אבל הם לא מתגיירים בגלל ביורוקרטיה ובגלל קשיים של הרבנים. "אם גישת הגיור קשה ומרחיקה, ודאי שלא ירצו להתגייר. לצערי, אנחנו בתקופה שלאנשים כבר לא אכפת. דווקא אלה שכן אכפת להם, כמוני, צריכים להתעקש על גישה שלא מרחיקה. זה יותר חשוב אפילו מהסכם שנעשה או שלא נעשה עם הפלשתינים", דברי שטרן.
