ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה היום (שני) דיון שעסק ביעדי ופעילות משרד הכלכלה לקידום התחרות בתחום המזון. בפתח הישיבה ציין היו"ר כי לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – מאז 2005 ועד אפריל 2013 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור הראלי הגבוה ביותר מבין מדינות האיחור האירופי וארה"ב. "מחירי המזון היו הטריגר, הקש ששבר את גב הגמל והוציא מאות אלפי אנשים לרחובות ותוצאות החקיקה בנושא חשובות לכל אזרח", אמר פרופ' ברוורמן, שתקף את כוונת הממשלה להעביר את הנושא לטיפול של תת ועדה של ועדת הכספים. היו"ר פרופ' ברוורמן אמר כי הקמת תת ועדה זו המצאה משונה, חריגה ויוצאת דופן שלא הייתה כמותה בתולדות הכנסת. הוא הוסיף כי שוחח עם שר האוצר, יאיר לפיד, והבהיר לו כי "מדובר בפתיחת מלחמה מול הכנסת". פרופ' ברוורמן פנה לסיעות הבית לתמוך במאבק להשאיר את הדיון בנושא בוועדת הכלכלה, שתחום התחרותיות הוא בליבת העשייה שלה. הוא אף פנה לשר הכלכלה, נפתלי בנט, בדרישה שלא לשתף פעולה עם היוזמה. השר בנט התייחס לנושא ואמר כי בכוונתו לבדוק אותו עוד היום. השר בנט התייחס גם לתקציב, במהלך סקירת תוכנית העבודה של משרדו, ואמר כי הקיצוץ הוא חיוני אבל הקיצוץ לבדו לא יבנה את הכלכלה. באשר ליוקר המחייה אמר השר בנט כי "אנחנו הולכים לעשות היסטוריה ולהטיל רגולציה לא זניחה בתחום המזון". מצד שני, אמר השר, המשרד הקים גוף שנועד לאתר ולהשמיד רגולציה מיותרת. לדברי בנט, חוק המזון יפעל בשלוש זרועות עיקריות. הדבר הראשון הוא הסדרת היחסים בין הקמעונאים לספקים, כדי למנוע מצב שלאחד יש כוח עודף על השני. זרוע שנייה נועדה לטפל במצב של מונופולים מקומיים של רשתות השיווק, בערים או שכונות מסוימות, ולאפשר לרגולטור לחייב מכירת סניפים. דבר שלישי שציין השר הוא לחייב רשתות מזון להעביר את המחירים למאגר מרכזי שבו הצרכנים יוכלו לעשות השוואת מחירים עוד לפני שהם יוצאים לסופר. באשר לריכוזית אמר השר בנט כי בערת מרכז ההשקעות ייצר המשרד מסלול לעידוד והעצמת תחרותיות. הוא הוסיף כי בכוונתו להשקיע בפיתוח הסחר עם סין והודו, והמשרד החל בתהליך של העברת נציגויות מהמערב למזרח. עוד אמר השר בנט כי אחד היעדים של המשרד הוא שילוב נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה. "יש פוטנציאל לקליטת 30 אלף חרדים, כאשר מעשית זה טיפה פחות מחצי כי חלק ימשיכו ללמוד", אמר השר בנט. הוא ציין כי למשרדו יש תקציב של 485 מיליון שקלים, על פני 5 שנים, שנועד לטובת המהלך של קידום תעסוקת חרדים. ח"כ ישראל אייכלר העיר כי צריך קודם לדאוג למקומות עבודה לחרדים. ח"כ אריאל אטיאס הוסיף כי ללא תמריץ למעסיקים התוכנית לא תעבוד. ח"כ איציק שמולי התייחס לנושא הדיונים בחוק המזון ואמר כי "אם מקימים ועדת משנה לענייני ריכוזיות וועדת משנה לענייני ועדת קדמי – בואו נקים ועדת משנה ליש עתיד שידונו הם בצווי משרדי הממשלה. אולי זה לא לכבודה של הכנסת, אבל אפשר לשתק את הוועדה ואת עבודת המשרדים". באשר למחירי המזון אמר שמולי כי הממשלה לא יכולה להתנער מאחריותה, למשל במע"מ על מזון כפי שלא גובה אף מדינה ב-OECD. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי המטרה היא שיפור רווחת הצרכן והתחרות היא רק אמצעי. לדבריו, עד שתגיד התחרות הצרכן משלם הרבה יותר מידי. לכן קרא פלג, לצד מדיניות ארוכת טווח, לפעול באופן מידי להחזיר את הפיקוח על מוצרי החלב ומוצרים נוספים. מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי חלקה של הממשלה ביוקר המחייה גדול, במחירי המים שעלו, מחירי החשמל, הארנונה ועוד. הוא מתח ביקורת על התקציב ואמר כי אין בו פתרון לצמיחה. "בעוד שנה שנתיים נתגעגע לגרעון של 40 מיליארד שקל", אמר חייק. ח"כ גילה גמליאל, שהקימה שדולה לטיפול בנושא מחירי המזון, אמרה כי המקום הראוי לדון בחוק המזון הוא בוועדת הכלכלה. היא הוסיפה כי דוח ראשוני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונה עגומה. "עברו שנתיים מאז מחאת הקוטג' ולא ניתן מענה לנושא", אמרה. לדבריה, "הקרטל של 5 חברות המזון מקומם וצריך לפתוח את השוק לתחרות. לא ייתכן שמוצר של חברה ישראלית נמכר בחו"ל במחיר נמוך ב-40% מהמחיר בישראל". ח"כ יצחק וקנין אמר כי הבעיה המרכזית של המדינה זה עליית המחירים. הוא הוסיף כי העלאות המסים הן טעות שתגרום למדינה להפסיד הכנסות, ולא ימלאו את הקופה כמו שחושבים באוצר. ח"כ וקנין התייחס גם למחירי הדיור ואמר כי 40% ממחיר דירה זה מסים למדינה, שיורה לאזרחים בראש. ח"כ ישראל אייכלר, הוסיף כי פעם המדינה דאגה קודם כל לפרנסת האזרחים. "אז נהוג היה לומר שהמדינה ענייה והאזרחים עשירים, היום המדינה עשירה והאזרחים מרוששים", אמר ח"כ אייכלר. הרצל קרן, שמייצג משווקי פירות וירקות, הזהיר מפני מצב שבו רשתות השיווק יחסלו את הירקניות בשווקים הפתוחים. הוא ציין כי כיום הרשתות מוכרות ירקות ופירות במחיר הפסד וגורמות לסגירת ירקניות. לדבריו, בטווח הקצר הצרכן מרוויח אך בעוד כ-5 שנים יחוסלו הירקניות והמחירים יזנקו. "בכל מדינות ה-OECD יש חקיקה שאוסרת על מכירת ירקות ופירות במחירי הפסד", אמר. נציג פורום מזון ומכולות, גד ארן, אמר כי המכולות מבקשות לתת להן אפשרות להקים איגוד שיאפשר להן להתמודד מול הספקים הגדולים והרשתות הגדולות. יו"ר הוועדה פרופ' ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מברכת את השר בנט על תוכנית משרדו לצמצום הרגולציה, הגברת התחרותיות והגדלת ההשתתפות בכוח העבודה. הוא הוסיף כי "הוועדה תשתף פעולה בקידום רפורמות לטובת המשק והעובדים". פרופ' ברוורמן שב וחזר על דרישתו לאפשר לוועדה לקדם את הורדת מחירי המזון והגברת התחרותיות באמצעות החקיקה שגובשה בעקבות ועדת קדמי.
