רבה של קריית אונו, הרב רצון ערוסי, הודיע אתמול (שני) כי יגיש את מועמדותו לכהונת ה'ראשון לציון'. לפני כחודשיים הצהיר הרב ערוסי כי במידה והדיל לבחירתם של הרב יעקב אריאל והרב עמאר יפול, הוא יגיש את מועמדותו . בעקבות הדיווחים על הדיל לבחירת הרב אריאל והרב עמאר אמר אז הרב ערוסי, כי "אכן אני לא מתמודד נגד רבנים מכהנים. אני לא מתמודד עם רבנים שעתידים להתמודד במידה ומתאפשר להם הדבר". בראיון לערוץ 7 סיפר היום הרב ערוסי כי לאחר שנפל הדיל הגיעו אליו פניות מכל החוגים והעדות, כלשונו. "השאלה הראשונה ששאלתי היא במה אוכל להיות בטוח שאצליח, כשאין לי גב פוליטי. הם אמרו לי 'נקעה נפשם של בני אדם מכך שהפוליטיזציה השתלטה על הרבנות הראשית ועל הבחירות לרבנים הראשיים. הם אמרו לי שהגיע הזמן שיגיע רב שישקם את הרבנות. הם טוענים שמסר כזה, בנסיבות שאליהם נקלענו, יביא בע"ה לכך שהתבונה והאמת יגברו". רבה של קריית אונו ציין כי יש צורך ברבנות נקיה "שאיננה קשורה בטבור לסקטורים מסויימים". הוא ציין עוד כי כל רב מצד עצמו גדול וחשוב אך הסקטוריאליות הזו מביאה לכיפופי שרירים איומים ונוראים, "הדילים העכירו את מוסד הרבנות". הוא הדגיש כי יש צורך לרבנות נאמנה לתורה אבל שיודעת את ייעודה - להנגיש אותה לכלל ישראל בצורה מושכלת. "אבחר למשרה לצורך עבדות ולא לצורך שררה", הדגיש הרב ערוסי, "מנסיונותי הן ברבנות הראשית לישראל והן כרב מקומי בקריית אונו, אני מכיר רבנות של מעשה ולא של מלל". הוא סיפר כי בכוונתו להקים ועדות מעשיות שיש להן סדר יום וכל גוף ברבנות הראשית יהיה מבוקר על ידי הרבנים הראשיים לישראל, "לא גוף שיהיה רשום רק על הנייר אלא ועדות מעשיות שנדרשות לכל נושא ונושא". על מערך הכשרות אמר הרב ערוסי כי "צריך לשבח את מערך הכשרות הארצית. הם עושים חיל ויישר כחם. אם יש דברים שצריך לתקן ולשפר זה מה שאני מתכוון לעשות - להקים צוות שיבדוק את העניין בצורה נקיה ללא נטיות וכל דבר נדרש יתוקן". הוא סיפר כי כרב מקומי וכחבר מועצת הרבנות לישראל הוא מכיר ויודע שמערך הכשרות באופן בסיסי הוא דבר חיוני, "אלא שצריך להיבדק ולעשות ריענון". רבה של קריית אונו מתנגד להפרטת מערך הכשרות בארץ, "הפרטת כשרות זה תחילת תהליך של הפרטת שאר הדברים עליה הרבנות אחראית". הוא הדגיש כי יש צורך לשמר את המוסדות המלווים אותנו מאז משה רבנו. עצם קיומו של המוסד, הדגיש הרב ערוסי, מבטא את הזהות של עם ישראל ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית, "אלא שחייבת להיות מדיניות של מתן כשרות לפי מדדים בתוך הרבנות, ליצור תחרות פנימית. החוק נותן כח אדיר בידי הרבנות והיא יכולה לגרום שכולם יפעלו על פי מדדי הרבנות". הוא הסביר כי דברי חז"ל לפיהן 'קנאת סופרים תרבה חכמה' זו תחרות בלימוד תורה, אבל תחרות ברבנות היא דבר פסול, "יש מרא דאתרא ואוי ואבוי שיגרמו לכיפוף המרא דאתרא שהוא מכיר את הנסיבות המקומיות בעירו ששום גורם לא מכיר אותם לבדו. אבל מערך רבנות כשרות ארצי שמבקר את הרבנויות המקומיות שהן הזרועות הארוכות של הרבנות הארצית, זה עדיף על פני תחרות בין הרבנויות". בנושא הגיור אמר הרב רצון ערוסי כי ישנן שתי הלכות שאין עליהן מחלוקת: א. גיור צריך להיות כדת משה וישראל תוך קבלת עול תורה ומצוות. ב. משקיבל הגר באמת את הגירות, אזי גם אם נעשה חילוני לאחר מכן הגירות תקפה אלא אם כן נודע שהגר הונה את בית הדין לגירות שאז אין גירותו גירות, "לכן נקודת הויכוח היא באותם מקרי ביניים - בהם איננו בטוחים אם הגיור הוא גיור אמת או גירות לשם נישואין". לדעתו אי אפשר להסתפק בבתי ספר לגירות אלא לשלוח את המתגיירים לישובים ברחבי הארץ שהיא "נאמנה לתורת ה' ומאירה פנים לכולם, כך שהמתגייר לא בא ללמוד יהדות רק כדי להיבחן אלא מראים לו שהיהדות טובה".
