השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה.
סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חזירים, חלב, ביצים ודגים).
מטרת הסקר הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
על פי תוצאות סקר 2012:
חלב בקר - מתוך 264 דגימות נמצאה רק דגימה אחת (0.3%) שהכילה תכשירים נוגדי דלקת (שאינם סטרואידים) מעל לרמה המרבית המותרת.
חלב צאן - בכל 910 בדיקות המעבדה לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
דגים - מתוך 205 דגימות נמצאה רק דגימה אחת שהכילה מלכיט גרין (לטיפול בחיידקים, פטריות וטפילים), ודגימה אחת נוספת שהכילה טטראציקלינים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
דבש - מתוך 45 דגימות נמצאה רק אחת שהכילה סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
בשר בקר - נדגמו 469 דגימות, מתוכן נמצאו 0.4% מהן עם סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת (2 דגימות).
בשר חזיר - מתוך 572 בדיקות לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
בשר עוף - מתוך 300 דגימות נמצאו ב- 1.3% קדמיום (מתכת כבדה), ב- 0.6% פלואורוקווינולונים (אנטיביוטיקה), ב- 0.3% יונופורים (תכשירים לטיפול בטפילים), וב- 2.6% ניקרבזין (תכשיר לטיפול בטפילים) מעל לרמה המרבית המותרת.
ביצים - מתוך כ- 250 בדיקות שנעשו בביצים נמצאו 17% דוגמאות שהכילו קלופידול (תכשיר לטיפול בטפילים), 21% דוגמאות שהכילו יונופורים (תכשירים לטיפול בטפילים) ו- 0.4% שהכילו ניקרבזין (תכשיר לטיפול בטפילים), 2 דגימות הכילו סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) ו- 5 טטראציקלין (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
ד"ר ארז לוברני, מנהל המחלקה לפיקוח תכשירים וטרינרים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, מסביר כי "יישום תכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתוויתן וממשק נאות מבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עבור חומרים אשר לא הותרו לשימוש, כל רמה של החומר או תוצרי הפירוק שלו שנמצאה במוצרים מן החי משמעותה ממצא חריג".
עוד מוסיף ד"ר לוברני, כי "הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת זיהוי רמתם של החומרים הנמדדים בכמויות מזעריות. תוצאות מעבדה שערכן חורג מהרמה המרבית המותרת, מדווחות לאחראים על ביצוע הסקר ולגורמים המקצועיים האמונים על ביצוע תחקיר, לצורך איתור מקור הזיהום וצמצום או מניעה של המשכו".