בראיון ליומן ערוץ 7 פורס לוכד הנחשים והמדביר אלי כהן שורת דגשים להתמודדות עם סכנת הנחשים בקיץ, ובעיקר בראשית הקיץ, כפי שהתברר בסוף השבוע שעבר כאשר מטייל בצפון נפטר בעקבות הכשת נחש. את התקופה הנוכחית מגדיר כהן כבעייתית מאוד הן בשל החום הכבד המוציא אל מחוץ למאורות את הנחשים בעלי הדם הקר, והן בשל היותם מלאים וגדושים בארס שהצטבר אצלם במהלך חודשי החורף שבהם לא הכישו מכרסמים ובעלי חיים אחרים המשמשים עבורם כמזון. השילוב בין החום והארס הרב הופך אותם למסוכנים הרבה יותר, הוא מסביר. עם זאת מציין כהן כי הנחש הוא חיה פחדנית, כלשונו, חיה המתמודדת עם בעלי חיים קטנים כדוגמת עכברים וסממיות ולא עם חתולים, כלבים ובוודאי לא בני אדם. משום כך היא מעדיפה להימלט ממפגש עם בעלי חיים גדולים והכשה מגיעה רק כאשר היא חשה מאוימת וצעד ההגנה העצמית האחרון עבורה הוא הכשה. כך היה במקרה בו נהרג המטייל בצפון כאשר הכניס ידו לתוך תיק בו היה הצפע, כך כאשר דורכים בטעות על נחש וכיוצא באלה. כהן מציין כי הנחשים הארסיים אינם נחשי החנק הענקיים המצויים בחו"ל, נחשי החנק מנגד אינם ארסיים והמתת הקורבן שלהם נעשית על ידי כריכת הגוף סביב הקורבן, ולחיצה עד שאינו יכול עוד לנשום. בארץ לעומת זאת ישנם כעשרה מינים של נחשים ארסיים. רוב השיח הציבורי נסוב אודות הצפע וזאת משום שהוא, בניגוד לאחרים, נמצא גם במרכז ובמקומות מאוישים. שאר הנחשים ממוקמים בעיקר בנגב ובמקומות בהם למעט מטיילים ויחידות צבא אין מפגש בינם לבין בני אדם. בהמשך דבריו מייעץ כהן כיצד להתמודד עם התופעה המסוכנת ובראש ובראשונה הוא ממליץ על נקיון חצרות מזבל, מזון, ברז מטפטף וכיוצא באלה המשמשים מזון עבור מכרסמים המביאים איתם את הנחשים המעוניינים לאכול אותם. מעבר לכך במידה וידוע על בעיית מכרסמים לא לחשוב ש'זה רק עכבר' אלא להבין שעכבר מביא אחריו נחש ולהזמין הדברה עירונית או פרטית. במקרה של הכשה שב כהן ומדגיש את ההמלצות המפורסמות והידועות ובראשן להירגע ולא לבצע פעילות כלשהי. החשש הגדול הוא מעבר של ארס לכל מחזור הדם. כדי למנוע מעבר שכזה יש להרגיע את המוכש, להושיב אותו בצל, להשקות במים ולא במשקאות חמים או חריפים. לא לבצע חסימת עורקים שיכולה להסתיים בנמק. אפשר לקבע את האבר המוכש ורצוי, אם ניתן, לצלם את הנחש המכיש, ובכך לסייע לרופא המטפל לדעת מהו הנסיוב הרצוי למקרה ההכשה המדובר. עוד מציין כהן כי הכשה שנייה עשויה להיות מסוכנת הרבה יותר מהכשה ראשונה שכן הגוף מפתח נוגדנים לנסיוב אחרי שימוש ראשוני בו, והוא עשוי שלא להגיב לאותו נסיוב במקרה ויש הכשה חוזרת.
