מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. 43 ח"כים תמכו בהצעה ו-40 התנגדו. במהלך הדיון קרעו חברי כנסת ערבים את הצעת החוק מעל דוכן המליאה.בתגובה הודיע יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, כי יגיש נגד חברי הכנסת הערבים תלונה אישית לוועדת האתיקה. הצעת החוק העוסקת בפן המשפטי של סוגיית הסדרת התיישבותם של בדואים בנגב, לרבות הסדרת תביעות בעלות על קרקעות בנגב, שהוגשו בידי חלק מהם. עמדת המדינה היא כי הדין הקיים לא מאפשר לקבל תביעות אלה, אך בשל התנאים החברתיים והכלכליים המיוחדים בנגב, היוצרים בעיה חמורה הרובצת לפתחה של החברה בישראל זה עשרות שנים, מוצע לקבוע הסדרים מיוחדים לפתרון המצב, הסדרים הכוללים הענקת תמורה בקרקע ובכסף בשל תביעות הבעלות על הקרקעות. בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "פיתוח הנגב לטובת כלל תושביו הוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה. כדי להגשים את המשימה הלאומית הזאת במלואה יש להסדיר תחילה את סוגיית התיישבותם של הבדואים בנגב, שהיא סוגיה בעלת חשיבות ציבורית רבה. הבדואים בנגב, המונים כיום כ– 200,000 נפשות, הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל וככאלה הם זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם לממש את ההזדמנויות לצמיחה העומדות לכל אזרחי ישראל. ...צריך לנקוט אמצעים יעילים כדי לאפשר לבדואים בנגב להיחלץ ממצבם האמור בתוך שנים אחדות ולהעניק להם את הכלים הדרושים כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד". עוד נכתב כי "מתן מענה הולם לעניין התיישבות הבדואים בנגב מעורר קשיים משני טעמים: האחד, כיום מתגוררים בין 70,000 ל– 90,000 בדואים בלא הסדרה של מגוריהם, בנגב ישנם אזרחים המתגוררים במבנים שהוקמו בלא היתר כחוק. השני, ברבים ממקבצי מגורים אלה קיימות תביעות בעלות של בדואים על הקרקע שלא נפתרו ועל כן מוגבלת מאוד יכולת המדינה לפתח אותם. בהקשר זה יצוין כי גם בתחומי התכניות המאושרות למגורים ברשויות המקומיות של הבדואים בנגב, קיימים שטחים גדולים שאי–אפשר לפתחם מכיוון שלא הוסדרו לגביהם תביעות הבעלות". בדברי ההסבר מצוטטת מסקנת ועדת גולדברג: "לא ניתן לפתור את בעיית ההתיישבות בלי לפתור את בעיית הקרקעות; לא ניתן לפתור את בעיית הקרקעות בלי לפתור את בעיית ההתיישבות; ולא ניתן לפתור את שתי הבעיות בלי לפתור את המצוקות של הבדואים, ובכללן נושא התעסוקה הרווחה והחינוך, גם אם נעשה רבות ומושקעים תקציבים גדולים בתחום זה". לאור דברים אלו, נמנות חמש סיבות לצורך בחקיקה: 1 . ועדת גולדברג קבעה כי הסדרי הפשרה שהגיעה אליהם מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שאפשרו בעלות של בדואים על חלק מהשטח שנתבע על ידם אינה אפשרית. 2 .מכיוון שתהליך ההסדרה של תביעות הבעלות יארך שנים אחדות, יש להעניק לכללי ההסדרה יציבות שמעבר להחלטות מינהליות. 3 .מדובר בהסדר רחב היקף שאמור לחול בפרק זמן נתון על אנשים רבים, בשטח נרחב, תוך הקצאת משאבים רבים, ועל כן נדרשת חקיקה שתקבע עוגנים ברורים לאופן ביצוע ההסדר. 4 .השתהות נוספת ביישום הסדר הקרקעות בנגב תביא לריבוי יורשים לתביעות הבעלות ולהפחתה של הערך הכלכלי של ההסדר לגבי כל יורש; בשיעור הריבוי הטבעי הקיים בחברה הבדואית יפחת הערך הכלכלי ליורש כדי פחות ממחצית בתוך כחמש עשרה שנים. 5 . החוק מאפשר לקבוע מסגרת זמן נוקשה עם תמריצים להצטרפות מוקדמת להסדרה, ובמקביל להגביר את האכיפה כלפי הבנייה הבלתי חוקית והמחזיקים במקרקעין שלא כדין. חברת הכנסת איילת שקד, אמרה לאחר ההחלטה כי "החוק הזה קשה לסיעת הבית היהודי באותה מידה שהוא קשה למתנגדיו אם לא יותר. הרי כשנגשו התובעים לבית המשפט הם נדחו ונזרקו מכל המדרגות , ואילו כעת הממשלה תאפשר לבדואים בעלות על קרקעות, שבית המשפט לא היה נותן. כל זה, והם עוד באים בטענות? ברור! כי הבדואים היו מעדיפים להמשיך בפלישה ובהתיישבות בלתי חוקית". "אבל אני תקווה שהמדינה ריבונית תשים למצב זה סוף. המדינה לקחה סיכון, היא מוכנה לתת קרקע ולהסדיר את ההתיישבות הבלתי חוקית בהפסד רב. מבחן המציאות יראה אם המדינה ריבונית בשטחה ואם תצליח לפנות את עשרות אלפי הפולשים הבלתי חוקיים. וליפי הנפש והצדקנים המוחים מעל בימת הכנסת כנגד החוק אני אומרת: קצת מסריח וקצת הזוי כיצד אתם נלחמים בעד התיישבות בלתי חוקית של בדואים אך באותה נשימה נגד התיישבות "בלתי חוקית" של אחיכם היהודים". ח"כ ראובן ריבלין אמר כי "יש לגלות אחריות לאומית ולחוקק את החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית". "עלינו לנקוט במנהיגות ולהביא לפתרון את יחסיה של מדינת ישראל עם הבדואים, לפי מתווה השר בגין, למרות ההסתייגויות מכאן ומכאן. כל נסיגה מיוזמת החוק, תהיה החמצה של תיקון חברתי ובכיה לדורות ". אמר ריבלין. ריבלין הוסיף כי מדובר באחת הבעיות הקיומיות של החברה הישראלית, "כבר עשרות שנים מדינת ישראל מנסה להביא לפתרון, ובקדנציה הקודמת אף ראינו ניצוצות של הסדר. הממשלה הקודמת והעומד בראשה כבר החלו לקדם את מתווה בגין שזוכה לרוב בקרב הסיעות הציוניות בכנסת. כעת על הממשלה הנוכחית לגלות מנהיגות ולקדם את הפתרון לדורות, חרף התנגדויות משני הצדדים". ריבלין קרא לחברי הכנסת הערבים: "אל תתריסו ואל תבעטו בדמוקרטיה הישראלית. נכון שהפתרון כרוך בשינוי אורח חיים אצל הבדואים אבל אנו מנסים להביא לפתרון היסטורי, ואם יש הערות לסעיפים מסויימים ניתן להתחשב בהן במהלך גיבוש החוק לקריאה סופית".
