מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) סופית שתי הצעות חוק הקובעות סנקציה לח"כ שיציע יותר ממועמד אחד לנשיאות המדינה או למבקר המדינה. מדובר בהצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 8), התשע"ג-2013, והצעת חוק יסוד: מבקר המדינה (תיקון מס' 46) התשע"ג-2013, של הח"כים יריב לוין (ליכוד ביתנו), משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה). חוק-יסוד: נשיא המדינה קובע את הדרך להצעת מועמדים לכהונת הנשיא, כאשר חוק מבקר המדינה קובע פרוצדורה זהה להצעת מועמדים לכהונת המבקר. כיום, יושב-ראש הכנסת מודיע לחברי הכנסת על יום הבחירה לפחות 20 ימים מראש; עשרה, לפחות, מחברי הכנסת רשאים להציע מועמד לנשיא המדינה ולמבקר המדינה, ההצעה מוגשת לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירות, כאשר יושב-ראש הכנסת מודיע לחברי הכנסת על המועמדים ועל שמות המציעים לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה. ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), הציג את ההצעות בשם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ רותם ואמר, כי "החוק קובע כי "לא ישתף עצמו חבר כנסת ביותר מהצעת מועמד אחד". אולם, אין הסדרה למקרים שבהם חבר כנסת הציע יותר ממועמד אחד, בניגוד להוראות החוק, כפי שהיה לנו גם בבחירה האחרונה של מבקר המדינה. לכן, מוצע לקבוע כי שמו של חבר כנסת שהציע יותר ממועמד אחד יימחק מרשימת כל המועמדים שהוא הציע, ובנוסף, אותו חבר כנסת לא יהיה רשאי לצרף את חתימתו או את שמו לאף רשימת מועמדים. בכך כמובן נתמרץ הימנעות מחתימה כפולה". "עם זאת, כדי לא למנוע ממועמד שמספר המציעים שלו פחת מעשרה בגלל מחיקת שם כאמור מלהיות מועמד, מוצע לאפשר לחבר הכנסת, לאותו מועמד, לאתר חבר כנסת או חברי כנסת אחרים, שיצרפו את שמם להצעת המועמד, ולצורך כך אנחנו מקצים פרק זמן שבא מהגשת המועמדים ועד לא יאוחר משמונה ימים לפני יום הבחירה. כמו כן, מוצע שיושב-ראש הכנסת יודיע לחברי הכנסת על יום הבחירה לפחות שלושה שבועות מראש, במקום 20 ימים כיום, וכי כל ההצעות יוגשו שבוע לאחר מכן, ביום ה-14 שלפני הבחירות. יובהר, כי מאותו מועד, הפחתת מספר המציעים מעשרה, למשל עקב פטירה או הפסקת כהונה של אחד המציעים, לא תמנע מועמדות. המועמדות תיפסל רק אם מספר המציעים פחת מעשרה עקב מחיקת מציע בשל הצעה ליותר ממועמד אחד, שכן רק במקרה כזה – בשונה למשל מפטירה או מהפסקת כהונה – מדובר בפעולה של חבר כנסת בניגוד לחוק, שבשלה מן הראוי לנקוט בסנקציה כפי שפירטנו", הוסיף לוין. לוין ציין עוד, כי "הוראות מהסוג הזה אינן מתאימות לחוק-יסוד, אולם הן קבועות היום בחוק-יסוד: נשיא המדינה, הן הוראות טכניות שהיה נכון לקבוע אותן בחוק רגיל. חשבנו לנסות אולי במסגרת הזאת להתחיל ולייצר את אותו חוק נשיא המדינה, שאליו תועברנה ההוראות הטכניות. הייתה בקשה של הייעוץ המשפטי של לשכת נשיא המדינה להימנע מכך ולנסות לתאם את כל המהלך הזה אתם, ולגבש איזשהו משהו שיכלול את מכלול הנושאים הרלוונטיים, ולכן אנחנו מבצעים גם את התיקון שנוגע לנשיא המדינה היום במסגרת חוק-היסוד, ללא שינויים. אני מקווה שיעלה באמת בידינו לעשות איזושהי הסדרה נכונה יותר של העניין הזה בהמשך". 17 ח"כים תמכו בשני החוקים בקריאות השנייה והשלישית ולא היו מתנגדים.