בבית כנסת רמב"ן שבירושלים התקיים אתמול, יום י"ז בתמוז, כינוס מיוחד במעמד ראש העירייה, ניר ברקת, והרב בני לאו, תחת הכותרת "אתגרי חיזוקה של החברה בירושלים". הרב לאו דיבר על ירושלים כעיר של קודש, כאשר המילה "קודש" יוצרת לעיתים נבדלות בקרב קהלים מסוימים. יש שאומרים שבגלל שזו עיר קדושה אין בה מקום לפעילויות כגון מרתון, אך יש אלו שיאמרו שאי אפשר לחיות בקודש ולכן נעזוב את העיר. הרב לאו פנה לקהל ואמר כי "כל מי שהגיע לכאן הגיע לבית הכנסת שהוא מקום קדוש, כל מי שנמצא פה רוצה ירושלים מחוברת ללמעלה ולמטה, של חזון ומימוש, רוצים את החיבור הזה ועל כך באנו לדבר". ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, סיפר על מתווה ניהולו של העיר על ידי חיבור לתנ"ך: "כשעם ישראל הגיע לארץ ישראל כל שבט קיבל נחלה, חוץ מירושלים. וכל שבט שהגיע לירושלים אמר העיר הזו שייכת לי כמו לשבט השכן. בכל שבט היית עם הדומים לך אבל בירושלים הייתה נוכחות של כולם וכולם הרגישו בירושלים כשווים בין שווים. שיטת ניהולה של ירושלים הפכה דה פקטו את כל ישראל לחברים. ירושלים לא שייכת לא לחילונים לא לדתיים ולא לחרדים. זה החזון של ירושלים וכשאני מציב יעדים קדימה הם חייבים להיות קשורים לאותו חזון". ברקת הוסיף כי "האתגר בירושלים הוא לייצר צדק חברתי. לדעת לעיתים לקבל החלטות שהן עושות צדק עם אלה שלא בחרו בך או בחרו נגדך כי זה לא רלוונטי. לחשוב על ירושלים על מגזריה השונים זה אתגר יומיומי. צריך לחשוב איך לנהל את המשאבים ביעילות ובהוגנות. הדרך הטובה ביותר לנהל את ירושלים היא לנהל את כולם ללא קשר לסקטור". ברקת דיבר על עליית האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית בירושלים וסיפר: "מה שהניע אותי זה לעסוק בעשייה ציבורית היה הנסיגה של הממלכתיות בירושלים. הזרם הממלכתי והממלכתי דתי הצטמק. ירושלים הייתה יכולה להיות העיר שלא חלמנו עליה. זו הסיבה שבגללה החלטתי להיכנס לתפקיד הציבורי – לחזק את התנועה הציונית בירושלים. כיום יש שינויים דרמטיים ויש צמיחה ביסודי ובגני הילדים. יש 27 גנים חדשים ממלכתיים וממלכתיים דתיים בירושלים. אנחנו מדברים על תהליכים שלא צריך למסור בתי ספר למגזר החרדי אלא הם מתמלאים ובונים גנים נוספים בממלכתי ובממלכתי דתי. המגמה הזו חייבת להתחזק – חרדים לצד חילונים לצד דתיים ולצד מגזר לא יהודי בירושלים. לכולם יש מקום. הרב לאו אתגר את ברקת וטען כי "אנחנו רגילים במסגרת הורדת הידיים ש"החרדים לא ינצחו". תחושה של שני שבטים. אני רוצה דווקא ברוח ימי בין המצרים לדבר הפוך. היהדות החרדית מגדירה את עצמה כנבדלת מהתנועה הציונית. אחד הדברים המאתגרים בירושלים זה איך משלבים בין החזון של עיר שמכילה את הריבוי, איך מייצרים תנועה של השתלבות?". ברקת השיב לרב לאו כי התשובה לכך היא "ניהול הוגן של משאבים" וסיפר על הליך הפתרון שהוביל בשכונת רמות להגדלת בית הספר החרדי בשכונת רמות מבלי לפגוע בבית הספר הדתי לאומי ואף להגדילו. לדבריו, "כשזה לא אחד על חשבון השני אלא אחד על יד השני כולם משתפים פעולה". ברקת הוסיף לדבר על המגזר החרדי וסיפר על פגישתו עם הרב דרוקמן, בה סיפר שעצוב לו על היחסים עם החרדים במדינה. "המגזר החרדי, היקפי כניסתו למעגלי התעסוקה הם חסרי תקדים. עשינו יריד תעסוקה למגזר החרדי והגיעו 4000 אנשים. קיבלנו החלטה שאנחנו נכנסים לנושא של תעסוקת חרדים ואנחנו עובדים על יצירת מקומות עבודה בירושלים. לצערי הדינמיקה ברמה הארצית מקשה על המשך הפיתוח הזה. וכאן בירושלים אני מאוד משתדל שזה לא ישפיע לרעה, אלא לחזק את אלו שרוצים להצטרף למעגל העבודה." דוגמה נוספת להשתלבות המגזרים בירושלים היא מתן האפשרות לבתי הספר הערבים ללמוד לבגרות על פי התוכנית הישראלית. מגמה שמאפשרת היום ל100 תלמידים ערבים לגשת לבגרות ישראלית, מרצונם החופשי, ולהגדיל את סיכוייהם להשתלב באקדמיה. ברקת סיפר על פגישתו בעבר עם הרב אליהו זצ"ל בו הוא סיפר לו על שאיפותיו בעיר: "סיפרתי לו כי אני מאמין שצריך לקדם את הילדים, לחשוף אותם בגיל מוקדם, לחשוב. הקמתי את "רוח חדשה" שמטרתה להשאיר את הצעירים בעיר כי אני מאמין שהצעירים הם חמצן. אני רוצה לפתח גם את שוק התעסוקה כדי להוציא את ירושלים ממצוקתה. הוא ביקש ממני לקרוא את הרמב"ן ולקרוא את 8 המעלות של הנתינה. והמעלה הכי גדולה היא להוציא את האדם מהצורך להזדקק לנתינה. זה מה שאני מאמין שצריך לעשות עם ירושלים, להבין את הפוטנציאל של העיר, להבין לאיזה גובה אפשר להביא את ירושלים, וללוות את העיר בתהליך של מימוש הפוטנציאל שלה".
