אתמול ראיתי סטיקר בזו הלשון: "קמת בבוקר? ברוך ד'. כל השאר - בונוס". המילים האלה הותירו בי רושם עמוק. כמה דברים מובנים מאליהם יש בחיי? כמה פעמים ביום אני זוכרת להודות לד' על החסדים הגדולים, הפשוטים לכאורה, אלה שנראים יומיומיים, רגילים: בעלי היקר, הבית, הילדים, החברים היקרים שמסביב? כל כך הרבה דברים רגילים אך מופלאים עוטפים את חיי עד שאני שוכחת להכיר תודה על קיומם. מתי אני זוכרת להגיד תודה על מכונת הכביסה? אולי רק אחרי שהייתה מקולקלת ותוקנה. מתי בפעם האחרונה אמרתי תודה על עץ הרימון היפיפה שפורח אצלי בחצר? ועל העובדה הרגילה כל כך שהיה לי כוח להכין ארוחת ערב מושקעת לבני ביתי? יש אין ספור חסדים גדולים סביב, רק צריך לזכור שהם לא מובנים מאליהם. לפני כמה שנים חליתי, ולא יכולתי לקום מהמיטה בבוקר וגם לא בצהריים. במשך שבועות ארוכים שכבתי חסרת אונים ומותשת. כדי לקום מהמיטה הייתי זקוקה לתמיכה, קל וחומר כדי ללכת. בפעם הראשונה שהצלחתי לעשות כמה צעדים בכוחות עצמי אמר לי אז בני שהיה בן שלוש וחצי: "אימא, איזה יופי, את כבר יודעת ללכת לבד!". המילים הללו נחרתו בלבי לתקופה ארוכה. איזה יופי, חשבתי, אני הולכת ועובדת ומבשלת ומנקה ויוצאת ובאה. באותה תקופה של החלמה שימחה את לבי העובדה שקופסת העוגיות על השיש במטבח חזרה למקומה כשהיא מלאה בעוגיות ביתיות שהכנתי עם הילדים. עוד באותו נושא: לצאת מהמסגרת מרק ירקות עשיר ומתובל - בלי אבקת מרק חמישה רעיונות לשדרוג הבית איכות מעוצבת שקית רב פעמית לבית הספר יוצאת לחופשי קופסת עוגיות מלאה שעומדת על השיש היא בשבילי תזכורת לכך שהכול בסדר. כל עוד קופסת העוגיות מלאה, זה סימן שאני מרגישה טוב והבית מתנהל כמו שצריך. תזכורת לכך שלא הכול ברור והחיים מלאים נסים קטנים שמהווים את רצף החיים הנורמליים. תזכורת להגיד תודה למלך חי וקיים שמחיה את הכול וגם מחלק בונוסים קטנים ומשמחים בצורת עוגיות ביתיות שממלאות קופסה על השיש. עוגיות סבתא על סבתא שלי, סבתא שדרה ז"ל, כתבתי כאן בהרחבה בעבר. אחת החוויות היותר יקרות ללבי במטבח של סבתא הייתה הכנת העוגיות הללו. סבתא ז"ל הייתה מכינה את הבצק ביד מיומנת, בלי למדוד כוסות וכמויות אלא "לפי הרגש". הבצק המוכן חולק בין הילדים באופן שווה ואנחנו יצרנו בו צורות כראות עינינו. חלק מהבצק הייתה סבתא מכינה בעצמה בצורת עיגולים שטוחים. העוגיות נאפו בסיר פלא על הכיריים, והריח שהתפשט בבית היה עז ביותר בזכות החילבּה או הקצח שבבצק. בניגוד לעוגיות אחרות, כאן אין צורך לרדד את הבצק אלא רק ליצור צורות כיד הדמיון הטובה. אולם מומלץ להסביר לילדים שכדאי שהעוגיות יהיו בגודל אחיד כדי שייאפו באופן שווה. אם מכינים עוגיות גדולות במיוחד יתקבלו עוגיות שדומות יותר ללחמניות מתוקות מאשר לעוגיות פריכות. הן יהיו טעימות מאוד אבל יישמרו פחות זמן. חומרים: ק"ג קמח שלוש ביצים שתי חבילות מרגרינה אחת וחצי כוסות סוכר שתי שקיות אבקת אפייה שתי שקיות סוכר וניל חצי כוס מיץ תפוזים או מים חצי כפית חילבה טחונה או גרגירי קצח (לא חובה) הכנה: לשים מכל החומרים בצק גמיש ומקררים חצי שעה במקרר. יוצרים מהעוגיות צורות כיד הדמיון, ואופים בחום בינוני כחצי שעה עד שהעוגיות זהובות. העוגיות נשמרות זמן ארוך בצנצנת סגורה. ניתן להמיר את המרגרינה בכוס וחצי שמן ולהוסיף ביצה אחת, אך אז מרקם העוגיות יהיה שונה. רגע של שלווה פנימה יח"צ חיתוכיות שוקולד צ'יפס הרבה עוגיות טעימות במעט עבודה. אופים את כל העיסה בתבנית גדולה וחותכים לעוגיות. העוגיות מתקשות ומתקבלות פריכות וטעימות להפליא. את צנצנת העוגיות הזאת לא כדאי להניח על השיש אלא להחביא במקום נסתר, אחרת מהר מאוד תגלו צנצנת ריקה ובית מלא פירורים... אני ממליצה מאוד להכין מראש כמות כפולה מהבצק ולאפות בשתי תבניות. חומרים: שתי כוסות קמח כוס סוכר חום כהה שקית אבקת אפייה כף גדושה קקאו כפית קפה נמס כוס שמן שתי ביצים 150 גרם שוקולד צ'יפס הכנה: לשים מכל החומרים עיסה אחידה ומשטחים בתבנית מלבנית גדולה. עובי הבצק צריך להיות כחצי סנטימטר. אופים בחום בינוני כעשרים וחמש דקות. מוציאים מהתנור וחותכים לקוביות קטנות. לאחר כרבע שעה העוגיות יתקשו ויהיו פריכות ונפלאות. אם רוצים עוגיות רכות יותר במרכז, משטחים את הבצק לשכבה עבה יותר – כסנטימטר אחד. בתיאבון! הכתבה מגיליון פנימה להצטרפות ולקבלת מנוי במבצע לחצו כאן
