ארגון ה-OECD פרסם היום (חמישי) את קובץ הנתונים השנתי שלו על מערכות הבריאות במדינות הארגון, בו חברה גם ישראל. על פי הממצאים, המתייחסים לאוכלוסיה ומצב הבריאות במדינות הארגון, אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- OECD. אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 10.0 אחוז לעומת 15.4 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. אחוז הילדים מתחת לגיל 14 בישראל הינו 28.0 והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD. היחס בין שתי קבוצות הגיל הנ"ל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגיל 15-64) מבטא את מה שמכונה 'יחס תלות' – היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 61.8 אחוז – והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון. תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- oecd. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה- oecd (79.9 בישראל לעומת ממוצע של 77.3) והינה הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה (83.6 לעומת 83.1). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-13 בקרב מדינות הארגון. שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2011 על 3.5 פטירות לאלף לידות חי לעומת 4.0 בממוצע בקרב מדינות ה- OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר ארה"ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. יש להדגיש כי בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל. תשתיות במערכת הבריאות שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת לישראל רק 2 מדינות) ועומד על כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות ב- OECD. כתוצאה מכך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף מנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית (ישראל 4.3 ימים, הממוצע בארגון-6.5) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית (ישראל 98 אחוז- הגבוה ביותר בארגון, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון). ארגון ה-OECD מציין לחיוב את שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל הגבוה ביחס לממוצע ה- OECD (3.3 לעומת 3.2 בהתאמה). יחד עם זאת, חשוב לציין כי לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה- OECD. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון. שיעור אחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב- OECD והוא עמד בשנת 20110 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות ה- OECD. ההוצאה הלאומית על בריאות ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הינה נמוכה ביחס למדינות ה- OECD ועומדת על 7.7 אחוז, לעומת ממוצע של 9.3 אחוז במדינות החברות בארגון. אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון . בשנת 2011 היא עמדה בישראל על 60.8 אחוז בלבד לעומת 72.7 אחוז במדינות החברות ב-OECD. בחינה של שיעור האזרחים המבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים מראה כי ישראל נמצאת במקום השלישי בארגון בשיעור מחזיקי הביטוחים הפרטיים (שב"ן בקופות החולים וביטוחים מסחריים) עם שיעור של כ- 80 אחוז. שרת הבריאות, יעל גרמן, התייחסה לנתוני ה- OECD ואמרה "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדו"ח אנחנו בולטים לטובה , כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדו"ח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדו"ח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".