שופט בית המשפט המחוזי, יורם נועם, גזר עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי ו-220 שעות שירות לתועלת הציבור על אלעד מאיר ודוד צבי אליהו, שניים ממורשעי "פרשת המרגלים". השניים הורשעו בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", ולמרות חוות דעת חיובית של שירות המבחן סירב השופט לבטל את הרשעתם בדין. מנגד החליט השופט לקבל את הסדר הטיעון בין השניים ובין הפרקליטות, ולגזור עליהם כאמור שלושה חודשי מאסר על תנאי ו-220 שעות שירות לתועלת הציבור, זאת לאור חלקם הקטן יחסית בפרשה. נזכיר כי לפני כשבועיים וחצי דן השופט נועם את שלושת המעורבים האחרים בפרשה, עקיבא הכהן, אפרים חייקין ומאיר אטינגר לעונש של שלושה חודשי מאסר בפועל ובשבוע שעבר נכנסו הכהן וחייקין לכלא. אטינגר לא נכנס לכלא מאחר שהיה עצור בפועל במשך תקופת זמן ארוכה. בחודש דצמבר האחרון, שנה לאחר מעצרם ולאחר שהואשמו בתחילה בהאשמת ריגול, הושגה עסקת טיעון בין הפרקליטות לסניגוריהם של הנאשמים בפרשת חמ"ל המאחזים, או בשמה האחר, פרשת 'המרגלים'. בעמותת 'חננו' הזכירו אז את ראשית השתלשלות הפרשה: "לפני קצת יותר משנה הודיע שר הביטחון כי בכוונתו להרוס מספר שכונות לא חוקיות בשומרון. בין השכונות היו מצפה יצהר שביצהר ורמת גלעד הסמוכה לקרני שומרון. בימים שסביב הפינוי התארגנו פעילי ימין באזורים המיועדים להרס והעבירו מידע על תנועת כוחות ההרס, בכדי לסכל את המהלך. לאזור הגיעו בחורי ישיבות ופעילי ימין רבים על מנת לסכל את המהלך". לנוכח מידע שהגיע מהדלפותיהם של חיילים הגיעו הפעילים אל האזורים שבהם התרכזו חיילי צה"ל שהתכוננו להרס. "באחד המוקדים", מספרים ב'חננו', "מול חטמ"ר אפרים, הפגינו כמה עשרות של בחורי ישיבה שבשלב מסויים נכנסו לתוך הבסיס בכדי לנסות ולמנוע מהחיילים להשתתף בהרס. הכניסה הלא חוקית לבסיס גררה אחריה תגובות קשות בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית ודרישה למיצוי הדין עם המתפרעים". כזכור, ימים אחדים לאחר מכן פשטו כוחות משטרה ושב"כ על דירה בקריית משה בה לפי החשד רוכז כל המידע על תנועות הצבא ומשם אורגנו ההפגנות ברחבי השומרון. בתום הפשיטה נעצרו מספר פעילים ובהם מספר קטינים. מאוחר יותר שוחררו חלק מהעצורים, ולעומת זאת שלושה מתוכם, דוד צבי אליהו, אפרים חייקין ומאיר אטינגר, נשארו עצורים בחשד להפעלת חמ"ל המאחזים. מאוחר יותר נעצרו גם אלעד מאיר, מחנך תושב חרשה, ועקיבא הכהן, חקלאי תושב יצהר, בחשד למעורבות בפרשה. עוד מזכירים ב'חננו' כי בתחילה הודיעה הפרקליטות עלכוונתה להאשים את החמישה בעבירה החמורה של ריגול. בהמשך חזרה בה הפרקליטות מסעיף הריגול והאשימה את החמישה בסעיף "איסוף מידע בעל ערך צבאי". בארגון מצינים כי מדובר בסעיף חוק מימות המנדט הבריטי שעד היום לא נעשה בו שום שימוש כלפי יהודים מאז קום המדינה. במשך כל השנה הוחזקו החמישה בתנאי מעצר בית מגבילים ביותר, בין היתר נאסר עליהם במשך תקופה ארוכה להשתמש בטלפון, באינטרנט, או בכל אמצעי תקשורת אחר. על אף שחלק מהמגבלות הוסרו, החמישה עדיין שוהים במעצר בית, כבר שנה שלימה. אחד החשודים, מאיר אטינגר, הושם במעצר עד תום ההליכים לאחר שנתפס כשהוא מחוץ לביתו בלא ליווי לפני מספר חודשים ובכך הפר את תנאי המעצר בית. במשך תקופה זו התנהל מו"מ בין סנגוריהם של הנאשמים לבין הפרקליטות ובחודש דצמבר נחתמה בביהמ"ש עסקת הטיעון שכוללת בתוכה הודאה והרשעה של 3 מתוך החמישה בסעיף של איסוף מידע בעל ערך צבאי, ובהודאה והרשעה של השניים האחרים בקשירת קשר לביצוע העבירה באותו הסעיף. על פי הסיכום נקבע כי על עקיבא הכהן, אפרים חייקין ומאיר אטינגר יגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל , מהם ינוכו הימים בהם ישבו במעצר. מאיר אטינגר ישוחרר לאלתר כיוון שכבר ריצה למעלה משלושה חודשי מאסר. השניים הנוספים, אלעד מאיר ודוד צבי אליהו, ירצו את עונשם בעבודות לשירות הציבור.
