ועדת הכספים דנה היום (חמישי) בסעיפי פרק המיסים העוסקים בעדכון מס החברות, בהעלאת שיעור מס ההכנסה לכל מדרגות המס, בהעלאת שיעור המס על הגרלות והימורים ובדחיית תיאום נקודות הזיכוי לשנת 2015. חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הביעו אי נחת מהעלאת מס ההכנסה באופן גורף לכל רמות ההשתכרות והעלו דרישה להחלת מס דיפרנציאלי. גם בעניין מס החברות עלתה דרישה למס דיפרנציאלי, באופן שמהחברות הגדולות ביותר ייגבה מס גבוה יותר. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הביע אף הוא אי נחת מהצורך להעלות מיסים, בעיקר לגבי העלאה ליחידים וציין כי "מצד אחד אנחנו לא אוהבים להטיל מיסים וגזירות על הציבור ומצד שני, צריך לצמצם את הגירעון. אנחנו נקיים דיון מעמיק נפרד על העמקת הגבייה, על-מנת לוודא שלפני שמעלים מיסים, עומדים ביעדי הגבייה. "בנוסף, אנחנו נדרש לבחינת היעדר הגבייה, או גביית אפס כמעט, מהחברות הגדולות ביותר. יש לבחון כיצד מתמודדים עם תכנוני מס אגרסיביים וכן עם תופעות חברות הארנק וההון השחור". סלומינסקי התייחס גם לצורך "לטפל בגביית מיסים על דיבידנדים שאינם מחולקים בשנת המס". סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אייל אפשטיין, הסביר את ההיגיון שמאחורי הצעדים שמשרד האוצר מנסה לקדם. "בשנים האחרונות חל גידול בשיעור בהוצאה הממשלתית ביחס לתוצר והדבר מחייב העלאת שיעורי המס, כדי לשמור על יעדי גירעון סבירים. בעבר התפיסה האידיאולוגית היתה של ממשלה קטנה יותר (הוצאה ממשלתית נמוכה יחסית (א"ק) ואז גם הורידו את שיעורי המס. "כיום, כשההוצאה הממשלתית גדלה, גם בעקבות ועדת טרכטנברג, על-מנת לשמור על יעדי הגירעון ותקרת ההוצאה, נדרשים צעדים כהעלאת מיסים. כולם מאמינים ששיעורי הגירעון צריכים להיות נשלטים, גם המחזיקים התפיסה הסוציאל דמוקרטית וגם אלו המחזיקים בישה הניאו-ליברלית", הסביר. הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר מיכאל שראל, אמר בדיון כי "הצעדים אינם אידיאליים והוועדה יכולה לשנות את חלקם, אבל חשוב לשמור על יעדי הגירעון ותקרת ההוצאה, לא לפגוע בצמיחה ובפרוגרסיביות של המערכת. יש מקום לשינויים מעטים, אולי במדרגות המס". שראל הגיב על הצעות הח"כים להחלת מס חברות דיפרנציאלי. "מס דיפרנציאלי לא בהכרח יקטין את אי השוויון. אנחנו כן מעלים את שיעורי המס של חברות הכלולות בחוק עידוד השקעות הון. "לא צריך לתת יתרון לחברות גדולות אך מבחינת האיתנות הפיננסית של המדינה, דווקא לחברות הגדולות יש יתרון לגודול. יש להן תשואה גבוהה לגודל, מחקר ופיתוח, שינויים טכנולוגיים, הכשרת עובדים וזה יתרונות גדולים. הן תורמות יותר לצמיחה ולפיריון. זה יסוד ההבדל בין צפון אירופה לדרום אירופה, כיוון שבמדינות צפון אירופה יש יותר חברות גדולות ושיעורי הצמיחה גבוהים יותר; הולנד, שבדיה וכדומה". בעניין הפרוגרסיביות בהעלאת שיעור מס הכנסה, חזר והדגיש שראל כי המטרה היא "לא לפגוע בצמיחה, ולשמור על האיזון של הפרוגרסיביות של המערכת. הצעדים הפיסקאליים נועדו להתכנסות לתקרת ההוצאה ולהתכנסות ולתקרת הגירעון. המשמעות הפיסקאלית של העלאה מס הכנסה ב- 1.5% לכל מדרגות המס; 4.03 מיליארד ₪ (תוספת הכנסות למדינה (א"ק), מס החברות מ- 25% ל- 26%; 930 מיליון ₪. "כאמור, חלק מהצעדים הפיסקאליים כבר אושר; העלאת המע"מ ל- 18%. ביחס לממוצע ה- OECD; 25.5% מעט יותר גבוה מס החברות בנוסף, מס על הגרלות והימורים יניב; 50 מיליון ₪ ב- 2014. ככל שיוכנסו שינויים, יש לוודא ששומרים על היעדים הללו". שראל הגיב גם לדרישה להעלות את המס במידה ניכרת לבעלי שכר גבוה. "תוספת שולית מעבר ל- 50% עד לרמה של 51.5% היא גבוהה מאוד בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, דבר שכמעט לא קיים במדינות המערב. היכן שקיים שיעור הצמיחה נמוך. העלאת שיעור מס הכנסה ב- 1.5% היא מהלך פרוגרסיבי שיקטין את אי השוויון, כיוון שבעלי שכר גבוה ישלמו בתוספת השולית, הרבה יותר מבעלי שכר נמוך". ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) טען בדיון כי "יש להנהיג מס חברות דיפרנציאלי כמקובל ברבות ממדינות העולם. הצעת האוצר פירושה, שמס הכנסה יחול גם על משתכרי שכר מינימום שכיום אינם משלמים מס. זהו עושק. על המס להיות יותר פרוגרסיבי, כך שבעלי שכר נמוך לא ישלמו כלל מס הכנסה וככל שעולים ברמות השכר ישלמו הרבה יותר". רוזנטל הציע העלאת מס משמעותית במיוחד על המשתכרים מעל 40 אלף ₪. בנוסף, דרש להחיל מס פרוגרסיבי גם לגבי מס החברות ואמר "יש כאן דיכוטומיה גדולה בין החברות הגדולות לקטנות. 10 עד 20 חברות ענק יש להן הטבות מפליגות וגם תכנוני מס אגרסיביים, בהן צריך לטפל". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "אם אכן היו חושבים שבעוד שנתיים יהיה טוב, אזי היו צריכים להביא הוראת שעה, אחרת לא היו מביאים מתווה קבוע. אבל נראה שאנשי האוצר יודעים למה. האיומים האלה שחברות יעזבו, אך אף חברה לא ברחה גם כשהמס היה יותר גבוה. לקחת עוד 1.5% ממי שמשתכר 5,000 ₪ זה שערורייה".
